הטכנולוגיה כבר פה ואיפה אתם?

הדברים מתייחסים למאמרו של פרופסור דוד חן " מערכת החינוך מחמיצה את המהפכה הטכנולוגית."
הסוגיה שמעלה המאמר:
במצב הנוכחי, מרבית התלמידים ימשיכו לחיות בתרבות מפוצלת - בבית ובחברה ילמדו ויתפתחו בתוך התרבות הדיגיטלית על מורכבותה, עושרה וניגודיה; ובית הספר יהפוך יותר ויותר ללא רלוונטי. האם זה מה שאנחנו רוצים?
דעתי על המאמר
המאמר מתייחס למרבית בתי הספר ואינו עושה הבחנה בין בתי הספר בהם משתמשים במחשוב באופן נרחב ,בפרוייקטים שונים ובמעבדות המדעיות, וכמובן בתוכניות לכיתות ייחודיות כמו כיתות כתו"ם, אצלמנו בביה"ס . נספר על ההתנסות בעבודה עם מחשב במסגרת הוראת הצרפתית והרחבת הידע בתרבות צרפת, הצוות המשתתף בתוכנית הורחב השנה ,יש מחשב לכל מורה , יש מחשב לכל תלמיד , המורים עוברים השתלמות צמודה בשיפור היישום והשימוש היומיומי במחשוב,
לתלמידים יש בלוג עם חלק מהמורים המקצועיים הם לומדים למידה שיתופית, המחשבים הפכו לכלי שגרתי בעבודת ינו היומיומית, הוא מנוצל באופן נרחב. התלמידים מקבלים הדרכה בשיעורי מחשב על ניצול משאבים וכלים שונים הבאים לידי ביטוי בשורה רחבה של ישומים גם במקצועות שונים, ובמיוחד במקצועות ובמקצועוצת המדעיים, רבי מלל ושפות זרות.
אני מאוד שמחה להיות חלק ממוסד חינוכי הדואג להתעדכן ושומר על רלוונטיות, הצוות המקצועי שומר על התחדשות והתרעננות על אף משאבי הזמן הנדרשים. הכל למען קידום תלמידינו.
מגיבות דור לייבושור וכוכבה בן שושן המורות לצרפתית.

בפתח קפיצה אבולוציונית באוריינות.

כמורה לביולוגיה, אני נתקל לא אחת במבטי תמיהה מצד תלמידי כאשר אנו דנים בנושאים אבולוציוניים: איך יתכן שהדג יצא מהמים, והחל לנשום אויר מהריאות "שלפתע" צמחו לו.. החל להלך בעזרת הרגליים שהופיעו יש מאין, טיפס על עצים וכיום משגר כלים אל מחוץ למערכת השמש..
האמת היא שתפיסת האבולוצייה קשה לא רק לתלמידים. לכל בן אנוש, אשר חייו קצרים המה, קשה לתפוס תהליכים המתרחשים לאורך פרקי זמן עצומים. תהליכים בכלל הם קשים להבנה: אני בטוח כי חבריו של הקוף אשר בילה זמן רב על הקרקע התייחסו אליו כ"מוגבל" מאחר ואינו מבלה את ימיו בין הענפים כמו במצטיינים שבהם.. קשה להאשים אותם על קוצר הראיה שלהם וחוסר יכולתם לראות את צאצאי צאצאיו מגיעים לירח..
אבולוציה לא חייבת לארוך מיליוני שנים. אבולוציה תרבותית וחשיבתית מהירה יותר מאבולוציה ביולוגית: לא מזמן, לפני כ 200 שנה התייחסו אל הילד אשר קרא ספרים כ"מוגבל" ו"בטלן" מאחר ואינו מבצע את מטלותיו בשדה ובדיר או במכרה כיתר בני גילו אלא מבזבז את ימיו בחלומות חסרי תועלת. לפני כ 50 שנה חלה מהפיכה: מעמד הספר הורם אל על וההמונים שוכנעו לקרוא ספרים. למה? כי זה סימן את מעבר הכח ממעמד המשכילים הצר אל ההמונים. השכלה היא כח.. זעקו כולם.
לפני כ 25 שנה חלה מהפיכה: המחשב האישי יצא לדרכו בצעדים מהוססים ולא יציבים, בעיקר כמכונת משחקים ביתית. היחס אל האנשים אשר ניסו לעשות בו שימוש מעבר למשחק היה מזלזל ומבטל: קשה היה לחשוב על עידן בו מתכנתי מחשבים מרוויחים מיליונים ומהווים את רוב המאיון העליון...
אנו מביטים כיום על תלמידינו במבט ביקורתי של השלב האבולוציוני הקודם באוריינות: הם אינם קוראים ספרים, הם מבלים באיסוף מידע חסר תוחלת ומבזבזים משאבי טכנולוגיה והשכלה יקרים בעיננו. אולם איננו מסוגלים לראות את היותם החוליה המקשרת הבאה באבולוציה האוריאהית: מי צריך כתב יד אם אפשר להדפיס (רוב מורותי היו שמחות לו יכולתי להדפיס לפני 30 שנה ולא צריכות היו לקרוא את כתב היד שלי) מדוע חייב שפה מבוססת אותיות (שהומצאו לפני מיליוני שנים כי זה מה שהטכנולוגיה של פטיש ואיזמל איפשרו..) מי אמר שחייב דיוק בכללים דיקדוקיים (שחשיבותם בציטוט דברי הקודש עצומה.. אך לא בעידן שהאל מת בו מזמן)...
האבולוציה האוריינית לא תארך זמן רב לדעתי. כולנו המסנגרים (המעטים) והמקטרגים (הרבים) על תהליך זה נביט בעוד 20-30 שנה אחורה ולא נבין כיצד חיינו בין הענפים כשיכולנו ללכת על האדמה...:)

Face-to Face Teaching - Doomed Or Blessed?

by Irena Fandul

The article I've read and am going to comment on is called "What is the Future of Teaching?" written by Josh Catone, apparently an ambitious young man. I am calling him so because you have to be real brave to try to predict the future of teaching in one short article. Anyway, Mr. Catone focuses on the aspect of online teaching and tries to find out whether our traditional education has any chances to survive.

Unfortunately, the factual information presented in this passage can hardly be called scientific and sounds ambiguous. On the one hand, we are told that, "students who completed all or some of their coursework online tested on average in the 59th percentile, compared to the 50th percentile for those who received only classroom instruction". On the other hand, the writer notices that "the online and classroom conditions differed in terms of time spent, curriculum and pedagogy". Moreover, no research has been done on K-12, which makes the whole thing irrelevant to me as a high school teacher.

While I don't think the article can convince anyone who doesn't second its main idea which is "…(however) the classroom is ultimately here to stay, we can probably safely assume that there will be more use of online learning tools in the future", I wouldn't like to be misunderstood and lead you to believe that I disagree with it. Online teaching, as I see it, is an excellent tool to enhance face-to-face teaching. It definitely gives us a chance to provide our students with more learning hours, resources and individual approach – something that has become scarce in the traditional classroom. However, for all this to become feasible, students have to be ready to consume what they are offered. In other words they have to receive guidance that can be provided only by a blood and flesh teacher who will help them develop necessary skills to cope with independent learning, which is the main purpose and the essence of virtual education.

I, for one, am happy to have a chance to use online teaching in class. Not only does it make the lessons more challenging and fun, it also ensures much better students' performance. I'd like to point out, though, that I see the computer with all its advantages as a perfect tool to enrich the course book and not to replace it. A book as long as it answers all the requirements of the curriculum and is student-oriented is nothing short of important.

To conclude, I am positive that face-to-face teaching is here to stay, however, like any other field , it will have to develop by adopting new methods and using new tools.

חיפשתי נדלקתי

הסוגיה
האם טכנולוגיה יכולה לתת את המענה לכמיהה הכמעט-אוניברסלית ליותר אוריינות, בעיקר בתחומי האוריינות החדשים ההולכים ונחשפים עם סגירת הפערים באוריינות המסורתית?
מדינות עולם שלישי שכבר חוללו מהפכה באוריינות והתקרבו אל ממוצע ההתפתחות המערבי מוצאות עצמן מול פער דיגיטלי ומול צרכי אוריינות חדשים, שללא מימושם יישארו שוב הרחק מאחור.


בשנות ה-60 של המאה ה-20 עוד היו בעולם הרחב יותר אנשים אנאלפביתים משהיו אוריינים. על-פי נתוני האו"ם, עברה האנושות בעשור האחרון את סף רמת האוריינות של 80 אחוז. כלומר, יותר מארבעה מכל חמישה בוגרים (מעל גיל 15) יודעים לפחות לקרוא ולכתוב משפט פשוט בשפת האם שלהם. המשמעויות של מהפכה זאת נראו עד לאחרונה אדירות, אבל בעשור הראשון של המאה ה-21 כבר מתחילים להבין שהריצה המטורפת קדימה היתה לכל היותר עמידה במקום
כשהייתי בכיתה ג', אי שם בתחילת שנות ה-60, השתמשנו כולנו בעפרונות
עכשיו כל זה כבר לא משנה. השליטה במקלדת מחליפה במהירות את הכתיבה התמה כשער הכניסה לעולמות הכתובים. יתכן מאוד שתוך זמן קצר, עם התפתחות הטכנולוגיות של text-to-speech ושל speech-to-text , גם עליונותם הזמנית של המקלדת ושל המסך יישחקו והם ילכו בדרך שבה הולך העט הכדורי. אולי כל כלי הכתיבה ייבלעו על-ידי רמקולים, מיקרופונים ואייקונים על המסך. יתכן ולא נצטרך יותר לשמר את מיומנות הכתיבה. אנו נדבר והמחשב יהפוך את המילים לטקסט.


מכאן הגעתי למסקנה שכדי שלא יבצרו פערים גדולים באוריינות על משרד החינוך לספק לכל התלמידים הנמצאים במערכת החינוך מחשבים אישיים ניידיים אשר שישמשו אותם כספר ומחברת כדי לפתח איצלם מיומנויות קריאה וכתיבה.
באשר לעולם השלישי המגמת העולם המערבי צריכה ליצור הזדמנויות שהטכנולוגיה תיהיה מצויה בידם באופן נגיש.

פורסם ע"י לילך ראובני מקיף ט אשדוד

חינוך ממוחשב מותאם/ יפה אביטל ושני נעים

מאמרון המתבסס על הכתבה "תרבות ה- copy-paste"/ פרופ' סלומון

השימוש בטכנולוגיה ובמחשב מהווים חלק בלתי נפרד מחיינו. מערכת החינוך משלבת שימוש במחשב במהלך תהליך הלמידה. תלמידי כתו"ם משתמשים במחשב ברב השיעורים הן במשימות לימודיות מתוקשבות והן במשימות ממוחשבות. שאר תלמדי בתי הספר נעזרים במחשב במהלך ביצוע משימות לימודיות ומתוקשבות (לדוגמא, ימים מקוונים).
עם זאת, עולה השאלה האם השימוש במחשב אכן תורם לתלמידים, מקדמם מבחינה לימודית ואישית, וכן האם במהלך תהליך הלמידה באמצעות מחשב מפיקים התלמידים ואנשי ההוראה את המירב מהטכנולוגיה הזמינה עבורם?

פרופ' סלומון (2007) מדווח במאמרו כי לא נמצא קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עליה בהישגים לימודיים. לפיו השימוש בטכנולוגיה מוטעה ואינו מצליח לשנות את פני החינוך. פרופ' סלומון מדגיש כי המחשב והאינטרנט מהווים כלים לעריכת מחקרים ולא רק לצורך "העתק-הדבק" הנפוץ כיום. כאשר נשכיל לחקור, לאסוף מידע ממקורות שונים, לסכמם בצורת טבלאות, תרשימים או לצורך הגדרת מושגים, ובד-בבד נדע לשלב במחקרינו כלים כדוגמת משחקים אסטרטגיים שסוחפים רבים, פרסום ברבים ועוד, הלמידה תהיה מעניינת, מאתגרת ומרתקת לכולם.

בתהליך הלמידה נחשפים תלמידנו לשימוש רב במחשב - הם קוראים מקורות מידע רבים, מרחיבים אופקים ולעיתים אף אובדים בעושר המידע. לרב במשימותיהם הם נדרשים לאתר מידע ולסכם ולעבד את המידע שקראו. לצערנו לרב תשובותיהם כתובות היטב הואיל והועתקו מילה במילה מאתרים שונים, וכן ניתן להיתקל באותה תשובה שוב ושוב.

אך לא כל המשימות דורשות מהתלמידים לסכם. ישנן משימות הדורשות מהם לחקור ולהביע דעתם בעקבות הידע שרכשו. משימות אלה מאפיינות את המשימות בימים המקוונים במקצועות השונים, בהם התלמידים חוקרים לעומק נושא מסויים, כגון: מניעת עישון, מים.

לסיכום, הטכנולוגיה מהווה כלי עזר חשוב וחיוני בתהליך הלמידה אך עלינו להשתמש בו בתבונה. חשוב להקנות לתלמידים הרגלי שימוש נכונים במחשב כדוגמת איסוף מידע ומחקר אישי ולשם כך מומלץ להשתמש בכלים מגוונים (משחקים, תוכנות ועוד).

השתלמות רעננה- הנה זה בא...

מאמרון המתבסס על הכתבה - "תרבות ה-Copy-paste של מערכת החינוך" / פרופ' גבי סלומון

עצרו את תרבות ה-Copy-paste/ מאת איריס ביסטרי וגילית בן שמעון

בשנים האחרונות המחשוב הופך מיום ליום לחלק בחיינו. בבתי ספר שונים ישנן כיתות בהן הלומדים נעזרים במהלך כל תהליך הלמידה שלהם במחשבים ניידים,ובשאר הכיתות ניתנות משימות לא מעטות הכוללות את השימוש בתקשוב על כל אופניו.
לאורך תהליך התבססות המחשוב בבתי הספר עולה הסוגיה, האם המחשוב יוביל בהכרח לעלייה ברמת ההישגים?

חוקרים רבים הגיעו למסקנה, כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים. מתוך מחקרים שנעשו באירופה, אמריקה ומזרח אסיה עולה, כי "השקעה גדולה במחשוב אינה מובילה להצלחה לימודית לפחות לא על-פי מושגי ההצלחה המסורתיים".

פרופ' גבריאל סלומון מאוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל לחינוך, דובק במסקנה, שהבעיה היא באופן בו אנו משתמשים בטכנולוגיה ולא בטכנולוגיה עצמה. לדעתו, בתי-הספר לא התאימו את עצמם לעידן המחשבים והאינטרנט. הוא ממליץ לנקוט בשיטות הוראה חדשות ובתפיסה חינוכית חדשה לגמרי. תפיסה בה הדגש לא יהיה על שינון החומר וכתיבתו המדויקת בבחינה אלא התרכזות במשימות, שדורשות חשיבה ועריכת חקר.

לא אחת כאשר אנו מטילות משימות שונות על התלמידים, חלקן דורשות סיכום מידע בנושא מסויים. התלמידים אינם יושבים ומסכמים מאנציקלופדיות וספרי מחקר אחרים כפי שהיה בעבר אלא נכנסים לאינטרנט, כותבים את הנושא המבוקש, עושים Copy-Paste ומגישים לנו. אנו מוצאות את עצמנו קוראות שוב ושוב את אותו סיכום מויקיפדיה, לעיתים סיכום שבו אף צבועות המילים המקשרות, סיכום ללא שינוי מילים ונוסח.

לדעתנו, יש להימנע מלתת משימות שעיקרן הוא סיכום חומר ולהתרכז במשימות הדורשות מהתלמיד לעיין במספר מקורות, לגבש ולעבד אותם יחד ולהפיק מהם מידע ומסקנות. על המשימות להיות מגוונות ולבדוק יכולות שונות, תוך כדי שימוש במספר תוכנות. עם זאת, אנו חושבות שלא כדאי לזנוח גם את שינון החומר, את הפקת המידע מטקסטים ללא עזרה של מצגות ותוכנות אחרות על מנת שהתלמיד לא יתרגל לקבל את הדברים כפשוטם בצורתם הגרפית במקום לדמיין את התוכן ולפרש אותו בכוחות עצמו.

"The Three Keys to "Blog Success

Hurlburt. S. (2008). Defining tools for a new learning space: Writing and reading class blogs http://jolt.merlot.org/vol4no2/hurlburt0608.htm

In the article – Defining Tools for a New Learning Space : Writing and Reading Class Blogs Sarah Hurlbert presents her reflections concerning the connection between pedagogy and technology and its effects on the classrooms of the present and the future. She examines the structure and components of a successful blog and analyzes the virtual environments. Hurlbert also claims that blog assignments are not equally successful in all subject areas and she discusses the elements that contribute to the success of a blog.

Factors that need to be taken into consideration while planning a successful class blog are :
1. The kind of assignment given
The student might feel insecure writing about a subject he/she doesn't know well. If the student is unconfident about revealing his/her work to the group, they will be even more hesitant to criticize the work of their peers. Therefore the nature of the assignment is an important factor that must be taken into consideration.
2. The anxiety of the anonymous reader
The reader is exposed to the criticism of his peers. “The first task of the e-learning teacher is to develop a sense of trust and safety within the electronic community. In the absence of this trust, learners will feel uncomfortable and constrained in posting their thoughts and comments.” (Anderson 2004, Bender 2006) As opposed to a traditional assignment where there is only one reader, a blog exposes the students work to their peers as well. This can cause a feeling of uneasiness and constraint.
3. The teacher's role in the blog environment
The most important reader in the student's mind is the teacher. Peer comments and teacher's comments do not have the same influence in the class blog. Although peer interaction is important, the student is well aware that the teacher is the one who determines the grade and as a result the student's comments are written with the teacher in mind.

In my opinion integrating technology into our classrooms is an asset.

With Blogs we must be aware that we are creating an artificial social environment. We might be tempted to assume that if a technology is interactive in its natural user environment, it will inevitably be interactive in its academic user environment. We tend to misjudge the students' ability to differentiate between "work" and "fun". We erroneously assume that students want to learn through the same devices that amuse and distract them.
Like Hurlbert says , "A class blogosphere actually has to impose the interactive structure spontaneously present in the public blogosphere through a combination of assignment design and student accountability. It is not enough that blog technology allows other students to read and respond to content; they must be held accountable for this reading, or it will not take place."