יום שבת, 27 בדצמבר 2008

המחשב הנייד והתפתחות הילד - בתחום הרגשי והחברי

ב"ה, יום חמישי י"ד כסלו תשס"ט
11 דצמבר 2008

הנדון : ז' 7 - כיתת כתו"ם – בי"ס מקיף ח' אשדוד
הדילמה : שימוש אבסולוטי במחשב – וויתור על ספר ומחברת, או שילוב ?
העמדה : שימוש מוגבר בבית הספר באמצעות המחשב הנייד, מייתר אמנם את הצורך הדידקטי בעיפרון ומחברת, אך יוצר מצב בו התלמיד שוכח כיצד לכתוב נכון, בייחוד בכיתה ז', כיתה בה מתחילה להתגבש אישיותו, והכתב עובר שינוי בד בבד עם השינויים הפסיכולוגיים – רגשיים שעוברים על הנער, טרום בר המצווה. חשיבות הכתיבה איננה נתונה לוויכוח, גם בחברה מערבית מתפתחת וטכנולוגית, הכתיבה האישית היא צורך חיוני לילד, יוצרת חתימה אישית, ומניעה תהליכי שיפור והטמעה התנהגותיים והישגיים.
לכן יש צורך להחליט על מינון קבוע ביחס שבין שימוש במחשב לבין שימוש במחברת, לדעתי השימוש במחשב יהיה לא יותר מחצי שיעור, לצורך חיפוש חומרים, וניתוחם.
המחברת והספר חייבים לתפוס את מקומם בצד המחשב הנייד, ואין המחשב יכול להוות תחליף אמיתי וחינוכי לכתיבה האישית.

הדילמה : שימוש באמצעי המחשה ויזואליים – או כתיבה בלוח / לוח חכם ?
העמדה : שימוש באמצעי המחשה באופן מוגבר עלול לגרום לתלמידים בכיתות החטיבה בייחוד להתרגל לחשיבה רדודה, ללא צורך בהפשטה. משרד החינוך הגדיר את תוכניות הלימודים ההומניסטיות כתוכניות מגדר – חשיבה מסדר גבוה, יש לחנך את התלמידים לחשיבה מופשטת ולא פורמליסטית, אלא פלורליסטית. שימוש מורחב באמצעי המחשה, אינו מוביל שינוי זה, לדעתי – כתיבה בלוח נותנת מענה נכון לחשיבה נכונה, אין ספק שאמצעי המחשה נחוצים, אך בעיקר כתחילה או סיכום יח"ל ולא במקומה בשלימות, לכן יש צורך לקבוע בכל יח"ל בצוות המקצועי מהן פעולות ההמחשה שישתלבו היטב בתוכנית הלימודים, ואלו פעולות מיותרות ואף מזיקות.
הלוח החכם למורה, הינו כלי נוח בהחלט להעביר תכנים ודילמות, אך הוא צריך להיות במידה נכונה.

הדילמה : המחשב (הנייד) – מכשיר חברתי או ניתוק חברתי ?
העמדה : שימוש במחשב הנייד משאיר את הילד שעות ארוכות ליד המחשב מנותק מעולמו החברתי שלא לומר מעולמו המשפחתי, המחשב הנייד או הנייח הופך את הילד לאינבדואל מרצונו, לרקפת ולנרקיס בהשאלה מצמחי הבר החיים לבדם. להורים נוח שהילד יושב שעות ליד המחשב ולא מבקש מהם דבר ולעיתים גם מוותר על ארוחת הצהריים, כשההורה נזכר להציב גבולות כבר מאוחר מידי, המחשב הוא האדון והאבא החדש בבית וקצב האינטרנט מכתיב את קצב העבודה בבית, אמנם הילד יכול גם לדבר וגם לראות (האמנם זוהי ראיה 'אמיתית' ?!) את החברים באמצעות תוכנות מסרים ווידאו מתקדמות, אך האם זה תחליף ראוי או רדוד למצב בעבר בו הילד היה נפגש עם חבריו למשחק קופסא או משחק חברה ?, הילד הולך ומתדרדר מיום ליום, אין לו צורך עוד לפגוש את החבר למשחק, עולמו נהפך וירטואלי עד זרה, מהי ההגדרה היום לאחוות חברים ?, ל'ברוגז' ול'שברו את הכלים' של פעם.
לדעתי – יש להציב גבולות מאוד ברורים וחד משמעיים לילד, יש ליצור אמנה חברתית מוסכמת לחברה בישראל שתצא ממשרד החינוך, ותאמר אמירה משמעותית, לילד בגיל החטיבה – תיכון, לא יותר משעתיים ביום של מחשב נייד, והשאר למפגשים חברתיים בהם לא יהיה המחשב נשוא השיחה, לטיולים בטבע וללמידה עיונית בבית או בספרייה, ולא לשכוח שיש גם את המדיה האחרת של קונסולות משחקים וטליוויזיה וזה שוב ממשיך את המחשב, כך שזו אותו גברת בשינוי אדרת.

סיכום דבר :
אין ספק לאף אחד כאן בבלוג שתפקידנו כמורים לחנך נוער לבגרות, לאדם משתלב בחברה אנושית, בראש ובראשונה, יודע להביע עמדות ומתנהג בכבוד ובנימוס, ורק אח"כ שילוב טכנולוגית, המחשב לעולם לא יוכל להחליף את החבר האנושי או את בן / בת הזוג.
אנחנו רוצים לחבר אמנה ברורה וחד משמעית באשר לתפקידו של המחשב בולם הטכנולוגי המודרני, מהו תפקיד המחשב והאם הוא מעצב אישיות, מהו תפקידו החברתי אם בכלל, ומהו המינון הנכון בשיעורים משולבים מחשבים, אנו רוצים לרתום את הטכנולוגיה לשירות העם והמולדת, אך מהם הגבולות ?

כתב : חיים אריה כהנא, מורה לתנ"ך בכיתת כתו"ם, שנה"ל תשס"ט

9 תגובות:

anat reshef אמר/ה...

אריה שלום,

קראתי בעיון את המאמרון שכתבת. אני מלמדת בכיתות כתו"ם כבר שלוש שנים. לא בכל מקצועות הלימוד משתמשים במחשב, ולא בכל שיעור התלמידים עובדים במחשב. ישנם מקצועות שהתלמידים רכשו ספרי לימוד ואפילו חוברות עבודה, לכן המחשב אינו משמש תחליף לכתיבה. כמורה ללשון והבעה אני מוצאת יתרון משמעותי בכתיבה במחשב, למשל, כתיבת טקסטים ושכתובם במחשב מאוד נוחה וקלה בניגוד לימים בהם אנו נדרשנו לכתוב טקסטים וכאשר שכתבנו אותם העתקנו את הטקסט פעמים רבות.
ציינת שהשימוש במחשב הנייד פוגע בהתפתחות החברתית של התלמידים. לעיתים אני מהרהרת בסוגיה זו וחושבת כמה שונה הדר הזה מהדור שלי שכל כך נתרם ממשחקי הרחוב ובכלל מהמפגשים החברתיים. אני שומעת מהורים שילדיהם יושבים שעות על יד המחשב ומשוחחים דרכו עם חבריהם במקום להיפגש עמם. לעניות דעתי להורים יש כאן תפקיד מרכזי ואכן, עליהם להגביל את זמן השימוש במחשב, אך אין כל קשר בין כל זאת לבין תפקידנו כמורי כתו"ם. עלינו להקנות לתלמידים כלים לשימוש במחשב, כי אנו חיים בעולם טכנולוגי.

חיים אריה כהנא, מקיף ח' אמר/ה...

ענת שלום,
ראשית תודה על תגובתך המקצועית והעניינית, אני מכבד את דעתך אך לא מסכים לה כלל ועיקר.
תפקידנו כמורי כתו"ם להקנות כלי חשיבה לחיים כנאמר : "מורה טוב מורה לחיים" ובוודאי אין הכוונה רק לחיים טכנולוגיים, אלא חיים של יצירה ועשייה בחדווה, עשייה חברתית וכלים ליחסי אנוש מובנים בחברה אנושית ולא רובוטית.
תפקידנו לא מסתיים בהקניית הרגלי צפייה במחשב שמשמש בעיקר את הילדים ככלי בידור וענקית של קונסולת משחקים
אלא באמנת מחשב, הגדרותיו וגם השלכותיו כמו נזקיו האפשריים.

אריאלה שיין אמר/ה...

לאחר קריאת מאמר זה, אני רוצה להתייחס לסיכומו של אריה.
המחשב הינו אמצעי להוראה, שמטרת שילובו בתהליכי ההוראה היא שיפור תוצר ההוראה דהיינו, אם בסופו של תהליך הלמידה התלמיד ידע ויבין את המידע שעליו לרכוש, אזי שילוב המחשב אכן טרם לתלמיד/מורה.
שאלת הגבולות אותה הצבת בסוף נכונה לכל דבר בחיים וגם לשימוש במחשב. לכן, לדעתי, כאשר מציבים גבולות בשימוש במחשב צריך לבדוק הפסדים מול תועלת למשל: האם תלמיד היושב בביתו ומתקשר עם תלמיד אחר באמצעות המחשב, בזמן משחק זה קשר חברתי? האם סוג קשר כזה טוב לנו? או האם השימוש במחשב והידע הרב המופץ ברשת תורם לתלמיד או שמע יוצר אצלו בלבול?
ועוד שאלות רבות.
לפי דעתי הנוער אותו אנו פוגשים היום הוא נוער שחי את המציאות. והמציאות אליה אנו הורגלנו כשהיינו בגילם אכן היתה שונה אבל לעומת הדור שהקדם לנו היא היתה שונה עוד יותר.
לכן אני חושבת שאנו כמחנכים צריכים לשתף את ההורים בהתלבטויות ובסופו של תהליך להגדיר "דגם" של בוגר אליו אנו שואפים. וביחד עם ההורים לפעול להגשמת מטרה זו.

קהילה מקצועית כתו"ם אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
זהבה אפל אמר/ה...

בעיית ניהול הזמן וההתמכרות לרשת היא בעיה אמיתית שקיימת בעיקר בקרב מתבגרים. נראה לי שתפקידנו כמחנכים לחנך את תלמידנו גם לחיים בריאים ,נושא שמרבית המורים אינם שמים עליו את הדגש הראוי.
ברצוני להפנות את תשומת לבכם לפעילות טובה בנושא שגם מתאימה לבני כיתות ז', וכדאי מאד להעבירה במיוחד לתלמידים בתוכנית כתו"ם.
הפעילות פותחה כחלק ממגוון הפעילויות המיועדות ליום האינטרנט הבטוח ונקראת: "הילד הזה הוא אני"
כתובת הפעילות:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Meidaanut/Etika/Shavo_Modaot/Al_Yessodi/Al_Yessodi.htm
נוסף להקניית הרגלים נכונים,עצם ההתייחסות לנושא במסגרת הכיתתית מעבירה לתלמידים מסר ברור ומחנך לגבי התנהגות נכונה ובריאה ודרך זו נכונה בעיני הרבה יותר מאשר הגבלת שימוש במחשב.

ארינה אולרשו אמר/ה...

אריה שלום,

גם אנו מורות לאנגלית המלמדות כיתות כתו"ם בחטיבה ומעולם לא חשבנו לוותר על ספרי הלימוד או המחברות.
אנו רואות בשילוב המחשב בהוראה בונוס עצום לתלמידינו- חווית הלמידה שלהם מתעצמת שכן ניתן להתחבר לכל נושא נלמד בכיתה בלחיצת כפתור ולקבל מידע עדכני ומרתק, בניגוד לספרי הלימוד שנכתבו לפני כ 3 שנים ויותר .

במקצוע האנגלית נדרשים תלמידינו להציג יכולות ביטוי בעל פה.
במהלך השיעורים, בעודם עומדים מול הכיתה ומרצים על נושא שחקרו, מדהים לראות כיצד הטכנולוגיה ושליטה ברזי המחשב משתלבת בהרצאותיהם. הם משלבים מצגות , סירטונים שהם יוצרים בעצמם והופכים את ההרצאה "היבשה" לחוויה אמיתית.

אנחנו לא עובדות עם המחשב בכל שיעור ושיעור כי ההקבצות שאנו מלמדות מורכבות מתלמידי כיתת כתו"ם ומכיתות רגילות.
כאשר ניתנת משימה מתוקשבת אנו מצוותות תלמידים בעלי מחשבים עם תלמידי הקבוצה חסרי המחשב. כך נוצרים קשרים חברתיים בין התלמידים בנוסף לרווח הלימודי.

אנו מאמינות שאין דרך אחרת אלא שילוב המחשב בהוראה - למחשב יתרונות רבים אך כפי שכתבת במאמרון גם צדדים שליליים ואף מסוכנים שעליהם יש לתת את הדעת.

יום טוב וכתו"ם
ארינה אולרשו ומגי קפלן
חטיבת היובל ראש העין

maly אמר/ה...

המאמר כתוב בצורה מאוד בהירה וברורה. הדילמות והמחשבה מאחורי שילוב המחשב בשיעורים השונים. יצירת המשולש בין המורה, התלמיד והחומר הנלמד. ההבנה שיש צורך לשלב במינונים שונים, שלא הכל חד משמעי. ההבנה שיש פגיעה בלא מעט תחומים באישיותו ובאופן הלמידה של התלמיד חייבת להיות ברורה ולהילקח בחשבון כאשר באים לבנות את תכניות הלימודים הכוללות משימות מתוקשבות. חשוב שאנו המורים נבהיר לתלמידים כמו גם להורים את כל המשתמע משילוב המחשב בהוראה/למידה. מתוך כך, אולי תבוא גם התובנה לגבי השימוש המאוד אינטנסיבי של הילדים במחשב בבית. חומר למחשבה...

התגובה נכתבה על ידי דאול הניה ומלי כהן-חולי.

מוטי ניקחה אמר/ה...

בעניין מאמרו של חיים אריה כהנא על המחשב הנייד והתפתחות הילד- אני מסכים עם דבריך ועם הנקודות שהעלית בנוגע לבעיות הרגשיות והחברתיות שנוצרות על ידי שימוש במחשב הנייד באופן משמעותי. כפי שכתבתי במאמרון שהעליתי- אין רע בקידמה ובטכנולוגיה, אך אנו צריכים לדעת לשלב נכונה בינה ובין החיים ה"פרימיטיביים" יותר, אם תרצו לקרוא להם כך.

חיים אריה כהנא אמר/ה...

תודה רבה על תגובותיכם המקצועיות
מאוד היה מרתק לעקוב אחרי התגובות היפות.
בהצלחה לכולם !