יום שבת, 7 במרץ 2015
יום שישי, 15 בפברואר 2013
אוריינות באולם המתוקשב
התייחסות אל מאמר
תקליק, תצליח – פרופ' שיזף רפאלי
מושג האוריינות הפך בזמן האחרון להיות פופולרי, ניסו אפילו להיכניס כשאלה נפרדת במבחניי בגרות לפיסיקה קטע ממאמר מדעי פופולרי ומניתוחו להבחין עד כמה יש לתלמידים אוריינות מדעית.
אני מסקימה עם הדברים המופיעים במאמר כי בזמנינו אורינות בכלל ואוריינות מדעית בפרט לא יכולה להטבטא רק ביכולת להבין את החומר הכתוב ולהשתמש בספרים להרחבת ידע. אדם מודרני לא יכול לתפקד בתחומי המידע ללא שימוש באופציות מורחבות של אינטרנט כמקור ידע רחב המוצג בצורות מגוונות. נגישות של מידע חזותי הופך אותו למושך יותר ומגרה.
פרט לזה נוצרה אפשרות לעבודה משותפת אפילו של אנשים מרוחקים גאוגרפית. העולם שלנו הופך להיות מצד אחד רחב יותר ומצד שני יותר קטן.
תקליק, תצליח – פרופ' שיזף רפאלי
מושג האוריינות הפך בזמן האחרון להיות פופולרי, ניסו אפילו להיכניס כשאלה נפרדת במבחניי בגרות לפיסיקה קטע ממאמר מדעי פופולרי ומניתוחו להבחין עד כמה יש לתלמידים אוריינות מדעית.
אני מסקימה עם הדברים המופיעים במאמר כי בזמנינו אורינות בכלל ואוריינות מדעית בפרט לא יכולה להטבטא רק ביכולת להבין את החומר הכתוב ולהשתמש בספרים להרחבת ידע. אדם מודרני לא יכול לתפקד בתחומי המידע ללא שימוש באופציות מורחבות של אינטרנט כמקור ידע רחב המוצג בצורות מגוונות. נגישות של מידע חזותי הופך אותו למושך יותר ומגרה.
פרט לזה נוצרה אפשרות לעבודה משותפת אפילו של אנשים מרוחקים גאוגרפית. העולם שלנו הופך להיות מצד אחד רחב יותר ומצד שני יותר קטן.
יום שני, 13 בדצמבר 2010
יום שני, 15 בפברואר 2010
התפתחות טכנולוגית-טוב או רע?
תיאור הסוגיה ומידע מקצועי מתוך המאמר המתייחס לסוגיה:
ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה בדורות האחרונים משאירה מאחור רבים שאינם מצליחים להדביק את הפער ויוצרת אוריינות ונבערות מסוג חדש. הקריאה והכתיבה מפנים את מקומם למיומנות החדשה שתקבע גורלות- מיומנות חיפוש הידע. תומס מלתוס הציע את התזה המפורסמת שלו בספרו "על עיקרון האוכלוסייה". מדובר בתופעות "שוברות שיוויון" המשפיעות על המצב הקיומי של האנושות.תופעה ראשונה- גידול באוכלוסייה העולמית במאה ה-21 עד כדי התקרבות להתפוצצות דמוגרפית מאיימת.בניגוד לתחזית, חל גידול מהיר יותר בכמות המשאבים הזמינים, וכך תושבי העולם שיפרו את מעמדם הכלכלי.תופעה שנייה- רמת ידע מרובה, יצירתיות והתפתחות מדעית וטכנולוגית.אנו רוצות לחלוק לחלוטין על התפיסה שהוא מציג."תקרא, תצליח" היא סיסמה כל-כך נכונה ולא משנה אם הטקסט יהיה על דף מודפס או מוקרן על מסך. תרשימים וצילומים נלווים הם כמובן תוספת אינטגרלית לטקסט. את המידע שרוצים לחפש מישהו צריך לייצר. כדי לייצר מידע צריך אכן לקרוא הרבה מידע אחר, קדום יותר. צריך לשלוט היטב בשימוש בשפה, ברבדיה, בניביה השונים. את זה מקבלים רק מקריאה. אנו יכולות להעיד על עצמנו ועל רבים מחברינו שהם מאוד מצליחים בעיקר כי הם סקרנים, ולכן קראו הרבה בילדותם, ולכן יש להם המון ידע על העולם, על הסטוריה, גאוגרפיה, טבע ונושאים רבים נוספים. זה מטען הבסיס המוצק שמפרה את יכולתם ליצור דבר חדש ולבטח נותן השראה מה הם רוצים לחפש.חיפוש מידע קיים הוא אכן תחום חשוב אבל מדובר יותר בידע שנרכש בנסיון מאשר בלימוד שיטתי. מי שיודע להיכנס לספריה גדולה ולחפש ספרים בנושאים מסויימים, לא תהיה לו בעיה לחפש ברשת.
ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה בדורות האחרונים משאירה מאחור רבים שאינם מצליחים להדביק את הפער ויוצרת אוריינות ונבערות מסוג חדש. הקריאה והכתיבה מפנים את מקומם למיומנות החדשה שתקבע גורלות- מיומנות חיפוש הידע. תומס מלתוס הציע את התזה המפורסמת שלו בספרו "על עיקרון האוכלוסייה". מדובר בתופעות "שוברות שיוויון" המשפיעות על המצב הקיומי של האנושות.תופעה ראשונה- גידול באוכלוסייה העולמית במאה ה-21 עד כדי התקרבות להתפוצצות דמוגרפית מאיימת.בניגוד לתחזית, חל גידול מהיר יותר בכמות המשאבים הזמינים, וכך תושבי העולם שיפרו את מעמדם הכלכלי.תופעה שנייה- רמת ידע מרובה, יצירתיות והתפתחות מדעית וטכנולוגית.אנו רוצות לחלוק לחלוטין על התפיסה שהוא מציג."תקרא, תצליח" היא סיסמה כל-כך נכונה ולא משנה אם הטקסט יהיה על דף מודפס או מוקרן על מסך. תרשימים וצילומים נלווים הם כמובן תוספת אינטגרלית לטקסט. את המידע שרוצים לחפש מישהו צריך לייצר. כדי לייצר מידע צריך אכן לקרוא הרבה מידע אחר, קדום יותר. צריך לשלוט היטב בשימוש בשפה, ברבדיה, בניביה השונים. את זה מקבלים רק מקריאה. אנו יכולות להעיד על עצמנו ועל רבים מחברינו שהם מאוד מצליחים בעיקר כי הם סקרנים, ולכן קראו הרבה בילדותם, ולכן יש להם המון ידע על העולם, על הסטוריה, גאוגרפיה, טבע ונושאים רבים נוספים. זה מטען הבסיס המוצק שמפרה את יכולתם ליצור דבר חדש ולבטח נותן השראה מה הם רוצים לחפש.חיפוש מידע קיים הוא אכן תחום חשוב אבל מדובר יותר בידע שנרכש בנסיון מאשר בלימוד שיטתי. מי שיודע להיכנס לספריה גדולה ולחפש ספרים בנושאים מסויימים, לא תהיה לו בעיה לחפש ברשת.
יום ראשון, 7 בפברואר 2010
מערכת החינוך אינה מחמיצה את הטכנולוגיה
הרטוריקה העוסקת בשילובם של מחשבים בהוראה ולמידה,מבקשת לשכנע אותנו כי יש כבר מחשבים בכל בית ספר בישראל וכי הקדמה הושגה.
מי שמבקשר בבתי הספר השונים נוכח לדעת כי יש ניצנים של שימוש במחשבים לצורכי הוראה ולמידה אך בפועל בתי הספר ממשיכים לפעול כבעבר ומרבית הטכנולוגיה סגורהבחדר המחשבים.הילדים של היום הם אורייני מחשב בשל החשיפה בבית , שכן במרבית בתי האב יש מחשבים טלוויזיה וטפלפונים סלולרים; אוניינות זו צומחת בנפרד מתרבות בית הספר וממטרותיו.
לא נותר לי אלא לקנא באירגונים המודרניים שהרחיקו לכת בהטמעת טכנולוגיות הידע כמו ברפואה, בתעשייה בבנקים, בחקלאות ובצבא. איני יכול שלא לשאול את השאלה : מדוע מערכת החינוך תקועהומסרבת לעבור לעידן חברת הידע ? התשובות הקלאסיות הן היעדר תקציבים, היעדר קובעי מדיניות עם אוריינטציה טכנולוגית והיעדר תוכנית אסטרטגית. דומה שהבעיה חורגת מעבר לשאלות של תקציבותכנון נאותים וכדי להבין את שורשיה ראוי לבחון את התרבות האירגונית של מערכת החינוך מול ארגונים עתירי טכנולוגיה.
אני מצטרפת לדעת המחבר , אני חושבת ששימוש בטכנולוגיה בכלל ובמחשב בפרט מפתח אצל הילד את הסקרנות והרצון לחקור ולאגור ידע. מאפשר לו כתיבה קלה יותר ללא שגיאות כתיב ואפששרות תיקון חומרים.
מגישות זלמן מוניקה וסמדר ישראלי.
מי שמבקשר בבתי הספר השונים נוכח לדעת כי יש ניצנים של שימוש במחשבים לצורכי הוראה ולמידה אך בפועל בתי הספר ממשיכים לפעול כבעבר ומרבית הטכנולוגיה סגורהבחדר המחשבים.הילדים של היום הם אורייני מחשב בשל החשיפה בבית , שכן במרבית בתי האב יש מחשבים טלוויזיה וטפלפונים סלולרים; אוניינות זו צומחת בנפרד מתרבות בית הספר וממטרותיו.
לא נותר לי אלא לקנא באירגונים המודרניים שהרחיקו לכת בהטמעת טכנולוגיות הידע כמו ברפואה, בתעשייה בבנקים, בחקלאות ובצבא. איני יכול שלא לשאול את השאלה : מדוע מערכת החינוך תקועהומסרבת לעבור לעידן חברת הידע ? התשובות הקלאסיות הן היעדר תקציבים, היעדר קובעי מדיניות עם אוריינטציה טכנולוגית והיעדר תוכנית אסטרטגית. דומה שהבעיה חורגת מעבר לשאלות של תקציבותכנון נאותים וכדי להבין את שורשיה ראוי לבחון את התרבות האירגונית של מערכת החינוך מול ארגונים עתירי טכנולוגיה.
אני מצטרפת לדעת המחבר , אני חושבת ששימוש בטכנולוגיה בכלל ובמחשב בפרט מפתח אצל הילד את הסקרנות והרצון לחקור ולאגור ידע. מאפשר לו כתיבה קלה יותר ללא שגיאות כתיב ואפששרות תיקון חומרים.
מגישות זלמן מוניקה וסמדר ישראלי.
יום ראשון, 31 בינואר 2010
"תרבות ה-Copy-paste של מערכת החינוך" פרופ' גבי סלומון
סיכום המאמר- תרבות הcopy paste שלמערכת החינוך/ פרופ' גבי סלומון
לפי דעתו של פרופ' גבי סלומון המחשב לא מועיל כמו שחשבו בעבר מכיוון שבמקום ללמד עם המחשב ולחקור איתו כפי שבאמת היו אמורים לעשות. היום התלמידים פשוט מעתיקים מידע ולא לומדים לחקור. ישנן כמה סיבות שגורמות לכך שהתלמידים מעתיקים ומדביקים מידע.
קודם כל אין שינויים בציונים עפ"י מושגי ההצלחה הרגילים.
אופן השימוש של המורים במחשב אינו כ"כ מוצלח.
אין התאמה של מערכת החינוך לעולם האינטרנט והמחשבים."זה אבסורדי ללמד לפי שיטות ההוראה של המאה ה-19 מצד אחד, ולהשתמש בכלים של המאה ה-21." טוען פרופ' סלומון. אם רוצים להשתמש בכלים חדשים חייבים לשנות גם את שיטות ההוראה לדעתו. הוא טוען שהיום המטרה היא לשנן, ולכן מספיקים מחברת ועט.
רק כשהמטרה תשתנה השימוש בכלי הזה תבוא לידי ביטוי ותהיה יעילה כנדרש.
הוא מדגים את דעתו בהתבסס על שני תחומי דעת:
1. היסטוריה - במקום לבקש לסכם על המהפכה הצרפתית כדאי לתת להם לחפש כמה מהפכות חשובות בהיסטוריה ולהגדיר מהפכה כשלב 1, בשלב הבא להשוות להפיכה צבאית או מלחמת אזרחים בטבלה או בתרשים זרימה. אפשר אפילו להכין משחק שמדמה מהפכה.
2. מתמטיקה- יש מבחן בגאומטריה
מה שחשוב לדעתו זה להפסיק את הנוחות של שני הצדדים. המורים שעושים את כל העבודה מצד אחד והתלמידים מצד שני שנהנים רק לרשום את הנקודות החשובות מבלי שהם עושים מעבר לכך. רק כאשר התלמידים יפשילו שרוולים יקרה שינוי אמיתי במערכת כי המורים יבינו את החשיבות של הדרישה.
סיכום של אסתר דווראשוילי ומרינה טורפיאלי
יום שישי, 29 בינואר 2010
אורינות בעולם המתוקשב
תגובה על מאמר תקליק, תצליח – פרופ' שיזף רפאלי
" בשנים האחרונות גוברים הקולות הקוראים להרחיב את תפישת מושג האוריינות וצורות המדידה שלו ולהתאימן למציאות המשתנה. ההשקעות האדירות שנעשו בסגירת פערי אוריינות לקריאה וכתיבה של מילים תפסו את עינם של הפעילים בתחומי תרבות ומידע אחרים. ההצלחה של מבצעי ביעור הבערות מוצגת כסטנדרט שאליו שואפים חובבי הידע והכישורים מתחומים נושקים, והם שואפים שיכוסו גם תחומי אוריינות מעבר למילה המודפסת. נוצרו תנאים חדשים לקידמה וידע שאי אפשר להתעלם מהם יותר." מאת פרופ' שיזף רפאלי
מושג האוריינות הפך בזמן האחרון להיות פופולרי, ניסו אפילו להיכניס כשאלה נפרדת במבחניי בגרות לפיסיקה קטע ממאמר מדעי פופולרי ומניתוחו להבחין עד כמה יש לתלמידים אוריינות מדעית. אני מסקימה עם הדברים המופיעים במאמר כי בזמנינו אורינות בכלל ואוריינות מדעית בפרט לא יכולה להטבטא רק ביכולת להבין את החומר הכתוב ולהשתמש בספרים להרחבת ידע. אדם מודרני לא יכול לתפקד בתחומי המידע ללא שימוש באופציות מורחבות של אינטרנט כמקור ידע רחב המוצג בצורות מגוונות. נגישות של מידע חזותי הופך אותו למושך יותר ומגרה. באנטרנט פופיעים תוכנות שמאפשרות תרגום מהיר ויחסית איכותי לשפות שונות. קיימת אפשרות לעבודה משותפת אפילו של אנשים מרוחקים גאוגרפית.
העולם שלנו הופך להיות מצד אחד רחב יותר ומצד שני יותר קטן.
יחד עם זאת ברור שגם האוריינות קלאסית הנגרמת מיכולת לקרוא ולכתוב לא מאבדת את חשיבותה אלא מרחיבה את גבולותיה לתחומים נוספים.
" בשנים האחרונות גוברים הקולות הקוראים להרחיב את תפישת מושג האוריינות וצורות המדידה שלו ולהתאימן למציאות המשתנה. ההשקעות האדירות שנעשו בסגירת פערי אוריינות לקריאה וכתיבה של מילים תפסו את עינם של הפעילים בתחומי תרבות ומידע אחרים. ההצלחה של מבצעי ביעור הבערות מוצגת כסטנדרט שאליו שואפים חובבי הידע והכישורים מתחומים נושקים, והם שואפים שיכוסו גם תחומי אוריינות מעבר למילה המודפסת. נוצרו תנאים חדשים לקידמה וידע שאי אפשר להתעלם מהם יותר." מאת פרופ' שיזף רפאלי
מושג האוריינות הפך בזמן האחרון להיות פופולרי, ניסו אפילו להיכניס כשאלה נפרדת במבחניי בגרות לפיסיקה קטע ממאמר מדעי פופולרי ומניתוחו להבחין עד כמה יש לתלמידים אוריינות מדעית. אני מסקימה עם הדברים המופיעים במאמר כי בזמנינו אורינות בכלל ואוריינות מדעית בפרט לא יכולה להטבטא רק ביכולת להבין את החומר הכתוב ולהשתמש בספרים להרחבת ידע. אדם מודרני לא יכול לתפקד בתחומי המידע ללא שימוש באופציות מורחבות של אינטרנט כמקור ידע רחב המוצג בצורות מגוונות. נגישות של מידע חזותי הופך אותו למושך יותר ומגרה. באנטרנט פופיעים תוכנות שמאפשרות תרגום מהיר ויחסית איכותי לשפות שונות. קיימת אפשרות לעבודה משותפת אפילו של אנשים מרוחקים גאוגרפית.
העולם שלנו הופך להיות מצד אחד רחב יותר ומצד שני יותר קטן.
יחד עם זאת ברור שגם האוריינות קלאסית הנגרמת מיכולת לקרוא ולכתוב לא מאבדת את חשיבותה אלא מרחיבה את גבולותיה לתחומים נוספים.
הירשם ל-
רשומות (Atom)