שילוב התקשוב בהוראה- דרך חיים או מעמסה?
לאורך השנים עומדת השאלה- סוגיה "האם שילוב המחשב בהוראה הינו דרך חיים אשר מפתחת תהליכי הוראה- למידה בכתה או שהיא מהווה מעמסה ועול מיותרים ?" (בעיקר על המורה).
על מנת לנסות לענות על שאלה זו, ערכו תמר ענבל-שמיר ו- יעל קלי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון מחקר ובו בדקו מה "מפעיל" ומניע מורים לפתח ולהפעיל פעילויות מתוקשבות, בהנחה שבחינת הגורמים המשפיעים הם המפתח לעידוד מורים לשימוש בפעילויות מתוקשבות.
המחקר בדק את טווח העשיה המתוק' בארץ תוך בחינת השקפותיהם הפדגוגיות של המורים על עשיה זו, כאשר במחקר השתתפו שתי קבוצות- האחת של מורים המתחילים דרכם בשימושי מחשב בהוראה, והאחרת של מורים הנחשבים מובילי תקשוב.
התוצאות, באופן כללי, הראו כי רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי–ספר, מממשת פדגוגיות- קונסטרוקטיביסטיות. באופן מפורט יותר, המתייחס לשתי הקבוצות התברר כי נעשתה עשייה תקשובית ברמה גבוהה יותר בקרב המורים המובילים במימדים: "ניצול הערך הטכנולוגי""רמת חשיבה נדרשת", "קירוב התכנים לעולמו של הלומד", ו"הכוונה לתוצרים עשירים" מאשר בקב' המורים המתחילים. הממדים של "למידה שיתופית" ו"הערכה שזורה" יושמו במידה מועטה בפעילויות שתי הקבוצות.
מהמחקר עולה גם כי לשתי הקבוצות יש אוסף תפיסות דומה בנוגע לצורך בשילוב התקשוב אם כי קיים שוני בשני היבטים של העניין- א. מיקום התקשוב בהוראה היומיומית ב. התקשוב ככלי לדיאלוג. היבטים אלו עומדים בבסיס השוני בין שתי הקבוצות.
.בעוד המורים המובילים רואים בתקשוב חלק אינטגרלי מההוראה היומיומית ומשתמשים בו לדיאלוג שוטף עם התל', רואים המורים המתחילים בכך עול הנוסף על עבודתם השוטפת ומשתמשים בדיאלוג בגבולות הזמן והמרחב של הכתה.
המובילים למעשה מובילים בכל המימדים שנבחנו באופן משמעותי וההבדל הבולט ביותר הינו מימד "ניצול הערך הטכנולוגי"
הפעילויות שפותחו ע"י המורים המתחילים אופינו בעיקר כדפי עבודה מתוקשבים בעלי אפיון הוראה מסורתי, ואילו פעילויות המורים המובילים אופינו בהתיחסות לטכנולוגיה כתומכת בביצוע פעילויות, מעשירה את התכנים בייצוגים ויזואליים ובמגוון קישורים רלוונטיים להוראה. הלומד אקטיבי ומשתתף בדיאלוג מתוקשב.
לדעתי, אחד המרכיבים החשובים הקיים בבסיס השוני בין שתי הקבוצות הינו גורם הזמן והמרחב. כאשר מורה אינו "משוגע לדבר" הוא רואה בשילוב המחשב עול לא פשוט מפני שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם התפיסה לפיה עבודת המורה צריכה להתקיים ולהתבסס עיקרה על זמנו בתוך כתלי ביה"ס ולהביא כמה שפחות עבודה לתחום חייו הפרטיים אחה"צ.
כמו כן, לפי דעתי, מלבד מימד ניצול הערך הטכנולוגי, ההבדל בין המתחילים למובילים בשאר המדדים אינו כה משמעותי כפי שכותבים החוקרים כי למשל ברמת חשיבה נדרשת, מידת שיתופיות והכוונה לתוצר עשיר ההפרש בין המתחילם למובילים הוא 0.4, שבעיניי אינו כה גדול.
עם זאת, הכוונה והכשרה נכונים עשויים לפתח מוטיבציה גבוהה יותר בקרב המורים המתחילים.
נעמי דני
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
3 תגובות:
חנוכה שמח,
אין ספק שלמורים ללא קשר אם הם מתחילים או לא מדובר בתוספת שעות עבודה לא מתוגמלות, ביחוד אם הם מורים שאינם משתמשי מחשב קבועים.
ישנם מורים רבים ותיקים כמתחילים, שבטוחים כי הוראה באמצעות מחשב בעצם מקלקלת את העיקר ומפנה משאבים לטכנולוגיה במקום להתרכז באות הכתובה בספר, הוראה מתוקשבת איננה מניבה פירות בטוחים, לעיתים היא גם יכולה לקלקל את ההוראה עד כדי כך שההישגים של התלמידים ירדו כאשר הם יצטרכו פתאום להתמודד עם עט ונייר.
משרד החינוך אינו ערוך לביצוע מבחני בגרות ממוחשבים מבחינת רמת בטיחות וביטחון ומסיבות כלכליות נוספות.
לכן לגבי מספר תלמידים מדובר בנזק של ממש בלתי הפיך.
לכן ברורה עמדת המורים המתנגדת לעבודה מתוקשבת.
בדרך כלל נתפסת ההוראה המתוקשבת על ידי המורים המתחילים כעול מכיוון שהם עסוקים זמן רב כדי לבנות את המטלה שהיא למעשה עניין טכני ולכן תפקיד המורה מורכב יותר וגוזל זמן וזאת בנוסף לעבודה השוטפת.
המורה המוביל רוצה שינוי ולכן מוכן להשקיע זמן ובלבד שיהיה ענין ולמידה משמעותית יותר.
גם למורים המתחילים וגם למובילים היה יעיל יותר ופחות מכביד אם לכל ספר לימוד היו מטלות מתוקשבות אחדות והמורים היו מוסיפים מטלות בהתאם לצורך.
באופן כזה אפשר היה לבנות מטלות מגוונות בצורה מסודרת ומועילה בהן כל מורה בארץ יכול היה להעזר במאגר זה.
ללא ספק הוספת אמצעים טכנולוגיים להוראה בכלל ולהוראה לגיל הרך בפרט זהו הדבר הנכון והמתבקש.
מורים אשר מוסיפים אמצעים טכנולוגיים מיוזמתם בהחלט משקיעים זמן רב יותר בהכנת השיעורים. אולם במידה ויוסיפו לתוכנית הלימודים שיעורים הקשורים בטכנולוגיה, מחשבים, אינטרנט וכו' מורים מובילים לא ישקיעו זמן נוסף.
הוסף רשומת תגובה