יום רביעי, 14 בינואר 2009

מותר האדם על המחשב...!



מותר האדם על ה מחשב:

מאמרון למאמר:
תרבות ה-Copy-paste של מערכת החינוך
יום שני, 4 בספטמבר 2006, 11:55 מאת: אמיר תיבון, מערכת וואלה!

מאת: פנינה חכמון ורעות ברדה. חט"ב גוונים ראש העין.

האם ההשקעה במיחשוב בתי הספר עומדת בציפיות, ומשפרת את הישגי התלמידים?
"ההשקעה הגדולה במחשוב בתיה"ס לא שווה כלום בלי שינוי דרכי ההוראה, אומר פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך. "
בתי ספר ומערכות חינוך בארץ ובעולם מגבירים את הלימוד באמצעות מחשב בקרב התלמידים, מתוך הנחה שהטכנולוגיה המתקדמת, תביא לשיפור ולהצלחה בלימודים.
משאבים רבים מושקעים בתשתיות, בחומרה ובתוכנות, מתוך רצון ואמונה לשפר את הישגי התלמידים, והנה, מחקרים שונים באזורים שונים על הגלובוס, מראים תוצאות מאכזבות:
ההשקעה במחשוב אינה מובילה להצלחה לימודית.
מכאן הסיקו ש: א. טכנולוגית המחשבים לא יכולה לשנות את החינוך.
ב. לא התאימו את דרכי ההוראה בבתי הספר לעידן המחשבים והאינטרנט.

שיטת שינון חומר והקאתו במבחן אינה דורשת שימוש במחשב.
המחשב והאינטרנט, הם כלים שמיועדים לעריכת מחקר, לא לשינון חומר. ויש למדוד הישגים עפ"י יכולת התלמידים לעשות עבודת מחקר תוך שימוש במחשב.

תלמידים רבים מצליחים להגיע לתוצאות יפות בעבודות כשכל מה שהם עושים הוא סיכום באמצעות ה COPY PAST מבלי לדעת ולהבין באמת את הנושא.
בכדי לעשות שימוש נכון, צריך לדרוש מהתלמידים מטלות חשיבה המתבססות על הידע שהם אוספים באינטרנט, לדוגמה, להשוות בין 2 תהליכים מדעיים.
ליצור תרשים זרימה לתהליך מתוך קטע נתון. להציע ולבצע ניסוי שעונה על בעיה מוגדרת וכדו'.
לדעתי, האינטרנט יכול להוות בסיס מעולה למידע נגיש וזמין, ועלינו לכוון את התלמידים להשתמש ולמצות את הפוטנציאל הטכנולוגי שלו ושל התוכנות השונות, וזאת, ע"י אימון חוזר ונשנה ומצטבר תוך שיפור מיומנויות התלמידים, והערכת התוצר הסופי גם ע"י יכולת השימוש במחשב.

2 comments:

הבלוג של אביבה אמר/ה...

אתן אומרות שעל המורים לכוון את התלמידים להשתמש ולמצות את הפוטנציאל הטכנולוגי של האינטרנט ושל התוכנות השונות. אנו מסכימות בהחלט אך רוצות להוסיף רעיונות ולהעלות שאלה בנושא המורים.
ראשית, דרך נוספת שיכולה להביא לשיפור ההישגים של התלמידים היא צמצום מקצועות הלימוד והשקעה רצינית ומעמיקה במספר קטן של מקצועות.כמו כן יכול המורה לתת לתלמידים משימה: להכין שיעור חקר בנושא מסויים - לכיתה כולה. אפשר לבחור נושא שמסקרן את התלמיד.
בעניין ההערכה - כדאי לשנות את דרכי ההערכה ולקבוע קריטריונים אחרים למתן ציונים. קריטריונים שיתייחסו למידת ההשקעה, לדרך החקירה של הנושא, לשימוש באמצעים ביבליוגרפים וכד'.. קריטריונים של רמת חשיבה,יצירתיות, מידת העמקה, מקוריות וכד'.
השאלה בעניין המורים: נראה לנו שכיום למורים אין מספיק שליטה בתהליך הלימודי שעובר על התלמידים באמצעות המחשבים. התלמידים יודעים ושולטים במחשב ובדרכי השימוש באינטרנט טוב יותר מהתלמידים. המורים לא מתמצאים בתחום המחשב כמו התלמידים.זהו מעין פער טכנולוגי בין הדורות, שנראה לנו קשה לגישור ויתכן ויהיה קיים תמיד. מכאן שהחינוך העתידי יכול "ללכת" לשני כיוונים ולא ניתן לדעת כיום מה יהיה: 1. משקל הטכנולוגיה בחינוך יישאר יחסית זניח והמורה ימשיך להיות מוביל ומכוון את תהליכי הלמידה לתלמידיו בכיתה ובביה"ס. בתחום שיעורי הבית והעבודות - יוכל להמשיך לפתח יותר את השימוש באמצעים טכנולוגיים (מגמה שכבר קיימת).
2. הגורם המרכזי בהנחלת הידע בעתיד לא יהיה המורה אלא מקור/ות ברשת שיובילו לעבודות חקר וכו'.., דבר שיגרום לתפקיד המורה הקלאסי להיות מיותר.(?)
אכן מסקרן מאד לאן תוביל אותנו הטכנולוגיה בחינוך.
מאת דגנית שפיר ואביבה אברהם - תבונה ורגישות.

סיגלית מורצקי, סמדר ינקוביץ, כרמלה מאיר אמר/ה...

כל הדברים הנאמרים כאן נכונים וטובים
אך אותנו מטרידה ההנחה הסמויה שכל האחריות על ניצול נכון של כלי התקשוב מוטלת על כתפי המורה.
ואנו שואלות איפה משרד החינוך ומהו תפקידו בקידום התקשוב בבתי הספר? האם בניית תוכניות לימודים מותאמות לתקשוב ביחד עם כלים המסופקים למורים להעברת שעורים מתוקשבים אינו תפקידו של משרד החינוך?