יום שלישי, 14 באפריל 2009

מה בין השקעה במחשוב להצלחה בלימודים?

המאמר הנבחר: תרבות ה- copy paste של מערכת החינוך

ע'פ פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך, מערכות חינוך ברחבי העולם, כולל זו הישראלית, כשלו לחלוטין בהבנת האפשרויות שבחינוך בעזרת מחשבים. "השקיעו סכומים אדירים של כסף בנושא ועשו כותרות בעיתונים, אבל שכחו את העיקר. לא התאימו את בתי-הספר לעידן המחשבים והאינטרנט"

חוקרים רבים ברחבי העולם, הגיעו למסקנה כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים.

"השקעה גדולה במחשוב אינה מובילה להצלחה לימודית, לפחות לא על-פי מושגי ההצלחה המסורתיים", אומר סלומון.

לטענתו, ללא שינוי קיצוני בדרכי ההוראה, ההשקעה במחשבים לא תישא פרי, גם אם יכפילו את התקציב בתחום.

סלומון טוען שאם אנו רוצים להשתמש בכלים חדשים, דרושות לנו שיטות הוראה חדשות.

פרופ' סלומון לא מדבר על שינויי התאמה קלים, אלא על תפיסה חינוכית חדשה לגמרי. "יש לקבוע הגדרות חדשות למושג 'הצלחה לימודית'. נכון להיום, מערכת החינוך מדגישה את שינון החומר וכתיבתו המדויקת בבחינה. בשביל זה לא צריך מחשב, אמנם יש תלמידים שנעזרים באינטרנט ובמצגות בשביל לשנן חומר, אבל אפשר לעשות את זה גם עם ספר ומחברת".

המחשב והאינטרנט, לטענתו, הם כלים שמיועדים לעריכת מחקר, לא לשינון חומר. הישג לימודי מוצלח, במערכת שמתבססת על המחשב, צריך להימדד על-פי יכולת לעשות עבודת מחקר רצינית

השימוש שנעשה באינטרנט כיום, לדעת סלומון, גורם לעיתים יותר נזק מתועלת. "אומרים לתלמידים לכתוב סיכום על המהפכה הצרפתית. אז הם נכנסים למנוע חיפוש, כותבים 'המהפכה הצרפתית', עושים Copy-Paste על איזשהו טקסט ומגישים למורה. במקום ללמוד, עושים קיצורי דרך. זו דוגמה לשימוש לא נבון באינטרנט".

"על פי סלומון, עצם ההגדרה למושג 'יודע היסטוריה' צריכה להיות שונה לחלוטין. אדם שיודע היסטוריה הוא לא מי ששינן מאות עמודי קריאה, אלא אדם שמסוגל לערוך מחקר בנושא, אדם שמבין מושגי בסיס כמו מהפכה, הפיכה ומלחמת אזרחים".

לדעתנו, אכן יש צורך בשינוי. חשוב שהתלמידים ינצלו את המחשב והאינטרנט כמקום בו אפשר להעשיר את הידע ללא גבול, אך אל לנו להסתפק בזאת.

תרבות העתק הדבק של התלמידים לא תורמת דבר, מכיוון שלרוב הם לא באמת קוראים את החומר ומעמיקים בו.

אם מערכת החינוך רוצה להסתפק בשינון, עדיף לה שתחזור למחברות ועפרונות. כך אולי יקראו התלמידים את החומר תוך כדי העתקה למחברת. נושא החקר הוא בהחלט חשוב ומחייב את התלמיד להעמיק בחומר ואף להביע דעה.

אין לנו ספק שמערכת החינוך, הכוללת מחשב לכל תלמיד, חייבת לעבור שינוי.

מוגש כחומר למחשבה ע"י: אביבה אברהם ודגנית שפיר.

2 תגובות:

Betty Verjovsky אמר/ה...

אביבה ודגנית,
אני מסכימה איתכם בזה שמערכת החינוך, הכוללת מחשב לכל תלמיד, חייבת לעבור שינוי אם ברצוננו להגיע למצב שבו התלמידים לומדים באופן עצמאי ומנצלים את האינטרנט לרכישת ידע.
אך אני חולקת עם פרופ' גבי סלומון לגבי טענתו ש "אם מערכת החינוך רוצה להסתפק בשינון, עדיף לה שתחזור למחברות ועפרונות. כך אולי יקראו התלמידים את החומר תוך כדי העתקה למחברת".
מפני שאני מאמינה שהבעיה היא לא רק בשינון או ב-"copy- paste" אלא שאצל חלק מהמורים, אופן הצגת המטלה (הניסוח) אינו מורה במפורש לתלמידים לכתוב את העבודה בשפתם.
אם יפעלו כך, הם יאלצו את התלמידים לשכתב מחדש את המידע ובו זמנית יזכו בדרך נוספת לדעת מי הכין את העבודה כראוי ומי לא.
בטי ורחובסקי

סיגלית מורצקי אמר/ה...

במאמר "תרבות ה- copy paste של מערכת החינוך" הוצג כי על מנת להצליח ולקדם הישגים באמצעות הטכנולוגיה יש לשנות מהיסוד גם את אופן הלימוד ובמיוחד את אופן מדידת ההישגים.

הייתי רוצה לראות אספקטים וכיוונים נוספים שיש לבחון על מנת להגיע לאותה מסקנה.

עולם הטכנולוגיה הביא למערכת החינוך, למורים ולתלמידים אוסף של כלים ואפשרויות שלא היו זמינות קודם לכן. לדוגמא כמה תחומים בהם כלי הטכנולוגיה עוזרים:
1) אינטראקטיביות אישית - עבודה באמצעות המחשב מאפשרת לתלמיד לקבל אינטראקציה המותאמת לו אישית בזמן העבודה בכיתה. כמובן שללא כלי זה המורה הינו גורם האינטראקציה הכמעט יחיד בכיתה. וכמובן שהמורה אינו יכול להקדיש לכל תלמיד זמן אישי.

2) הפצת מידע: הטכנולוגיה מאפשרת העברת חומר לימודי באופן מהיר, יעיל ואמין בלי תירוצי הכלב אכל לי את המחברת.

3) המחשה גרפית - ידוע כי אצל ילדים רבים אופן המחשה מילולי בלבד אינו מספק. המחשב מאפשר יכולות המחשה רבות שלא היו אפשריות בעבר.

דוגמאות אלו מראות אספקטים שונים שיש לשימוש בטכנולוגיה ככלי לעזרה והעלאת רמת הלימוד והידע של התלמידים.
בנוסף יש לבחון אספקטים אלו מכיוונים שונים כלומר לא רק כתרומה לשיפור הישגים לימודיים.
לדוגמא יש לבחון את תרומתה של הטכנולוגיה ככלי לנוחות המורה, העלאת שיתוף מידע וידע בין מורים ויכולתם לעבוד כצוות, שיוויון רמה לימודית בין כיתות, הקטנת פערים בין תלמידים חלשים וחזקים וכו'.

לסיכום הנני מסכימה עם האימרה מהמאמר הנ"ל כי יש לשנות ולהתאים את שיטות הלימוד, אך כאמור לדעתי יש לבחון אספקטים אלו ואחרים נוספים מבחינת תרומתם ויעליתם על מנת להגיע למסקנה כיצד לשנות ומה לשנות בהתאמת מערכת החינוך לשימוש בכלים אלו.