החזון ששימוש מושכל בתקשוב בהוראה יהווה מנוף ללמידה משמעותית הן מצד המורה, בהיבטים שונים כגון: התמודדות עם תכנים דידקטיים, תוכניים וארגוניים והן מצד התלמיד בהיבטים של נגישות למידע, התמודדות עם מטלות, עבודת צוות ועוד, נבחן לא אחת בהיבטיו השונים.
הסוגיה עליה בחרנו להטיל אור התמקדה בשאלה: האם גישות קונסטרוקטיביות – חברתיות הן אפקטיביות יותר בפעילויות מתוקשבות? במאמר המתייחס לסוגיה זו נחקרו 2 קבוצות מורים המהוות קצוות מנוגדים כשהאחת הינה בתחילת דרכה בכל הקשור לשימוש במחשוב בהוראה והשנייה מורים הנחשבים למובילי תקשוב. בחינתן "התקשובית" של הקבוצות הללו, על-רקע התפיסות הפדגוגיות מהן הן מגיעות ביחד עם קיומו של מחוון לאפיון וניתוח פעולות מתוקשבות, המבוסס על מדדים להוראה טובה (ניצול המערך הטכנולוגי, רמת חשיבה נדרשת, מידת שיתופיות, קרוב התכנים לעולמו של הלומד, הכוונה לתוצרים עשירים והערכה שזורה) העלתה הבדל מובהק לטובת הקבוצה מובילת התקשוב. למרות ואף על פי שב- 2 הקבוצות התקשוב נתפס כחשוב ועתידני בפועל, בשימוש היום יומי, קיים פער לפיו בקבוצת המורים המתחילים הדיאלוג הרצוף עם התלמידים מבטא הרבה פחות אלמנטים תקשוביים וזאת אל מול קבוצת מובילי התקשוב היוצרים דיאלוג תקשובי אינטנסיבי עם התלמידים. הסיבות הן רבות ושונות ומדברות על מחוייבות לא מתוגמלת מעבר לשעות ביה"ס, נדרשת מידת זמינות מורים גבוהה ועוד. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קונסטרוקטיביות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. כל אלה מובילים להמלצה למצוא דרכים להתערבות בית ספרית שתסייע למורים מן השורה לאמץ לעצמם את הגישה הדיאלוגית שיתופית לתקשוב.
בבחינת המדדים להוראה טובה שפורטו מעלה בכיתת כתו"מ בחט"ב "רימון" ברעננה מצביעה על קיומה של סינרגיה בין המורה לתלמידים המבטאת הובלה משתנה מורה – תלמיד בכל הקשור לקידומה של הפלטפורמה התקשובית. לדוגמא: בבחינת מידת השיתופיות בלמידה והניצול הטכנולוגי ההכוונה של המורה תופסת תאוצה רבה יותר בידיהם של התלמידים החיים את הפלטפורמה המחשובית השיתופית הרבה מעבר לגבולות המקום והזמן הבית ספרי. צ'אטים, פורומים מקצועיים ומיילים מהווים כלי בסיסי המשתף תלמיד שניים או עשרה בזמינות גבוהה ביותר שלא הייתה קיימת אי- פעם בעבר. התלמידים כיום, ולא יהיה זה מוגזם להגדיר זאת כך, חיים במידה רבה את חייהם החברתיים, מעבר לאלה הלימודיים, דרך הפלטפורמה המתוקשבת ולא רק ביניהם אלא גם בינם לבין המורים. לפיכך, ההתגייסות של המורים בהיבט הזה הינה קלה יותר ללא קשר למידת הרקע הפדגוגי תקשובי ממנו הם באים. המורים פועלים לקירוב אתרים לעולמו של הלומד, הכוונה לתוצרים בצורה מובנית ועוד.
לסיכום ניתן לומר ש"העתיד כבר כאן" והפלטפורמה המחשובית כבר הוכיחה את עצמה. יש לשנס מתניים ולפעול להקניית כלים שיאפשרו לתלמידים לנצל אותה בצורה האופטימלית. עדיין יש הרבה מה לעשות בכל הקשור לקיומם של שיעורים מעודדי חשיבה, משחקי מחשב אפקטיביים ובכלל ניצול הערך הטכנולוגי. התקדמות זאת תתאפשר בצורה המיטבית לאחר צמצום הפערים הפדגוגיים מחשוביים בקרב המורים וטובה שעה אחת קודם.
יעל רז ודפנה רובין - חט"ב "רימון", רעננה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה