מאמרון המתבסס על הכתבה - "תרבות ה-Copy-paste של מערכת החינוך" / פרופ' גבי סלומון
עצרו את תרבות ה-Copy-paste/ מאת איריס ביסטרי וגילית בן שמעון
בשנים האחרונות המחשוב הופך מיום ליום לחלק בחיינו. בבתי ספר שונים ישנן כיתות בהן הלומדים נעזרים במהלך כל תהליך הלמידה שלהם במחשבים ניידים,ובשאר הכיתות ניתנות משימות לא מעטות הכוללות את השימוש בתקשוב על כל אופניו.
לאורך תהליך התבססות המחשוב בבתי הספר עולה הסוגיה, האם המחשוב יוביל בהכרח לעלייה ברמת ההישגים?
חוקרים רבים הגיעו למסקנה, כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים. מתוך מחקרים שנעשו באירופה, אמריקה ומזרח אסיה עולה, כי "השקעה גדולה במחשוב אינה מובילה להצלחה לימודית לפחות לא על-פי מושגי ההצלחה המסורתיים".
פרופ' גבריאל סלומון מאוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל לחינוך, דובק במסקנה, שהבעיה היא באופן בו אנו משתמשים בטכנולוגיה ולא בטכנולוגיה עצמה. לדעתו, בתי-הספר לא התאימו את עצמם לעידן המחשבים והאינטרנט. הוא ממליץ לנקוט בשיטות הוראה חדשות ובתפיסה חינוכית חדשה לגמרי. תפיסה בה הדגש לא יהיה על שינון החומר וכתיבתו המדויקת בבחינה אלא התרכזות במשימות, שדורשות חשיבה ועריכת חקר.
לא אחת כאשר אנו מטילות משימות שונות על התלמידים, חלקן דורשות סיכום מידע בנושא מסויים. התלמידים אינם יושבים ומסכמים מאנציקלופדיות וספרי מחקר אחרים כפי שהיה בעבר אלא נכנסים לאינטרנט, כותבים את הנושא המבוקש, עושים Copy-Paste ומגישים לנו. אנו מוצאות את עצמנו קוראות שוב ושוב את אותו סיכום מויקיפדיה, לעיתים סיכום שבו אף צבועות המילים המקשרות, סיכום ללא שינוי מילים ונוסח.
לדעתנו, יש להימנע מלתת משימות שעיקרן הוא סיכום חומר ולהתרכז במשימות הדורשות מהתלמיד לעיין במספר מקורות, לגבש ולעבד אותם יחד ולהפיק מהם מידע ומסקנות. על המשימות להיות מגוונות ולבדוק יכולות שונות, תוך כדי שימוש במספר תוכנות. עם זאת, אנו חושבות שלא כדאי לזנוח גם את שינון החומר, את הפקת המידע מטקסטים ללא עזרה של מצגות ותוכנות אחרות על מנת שהתלמיד לא יתרגל לקבל את הדברים כפשוטם בצורתם הגרפית במקום לדמיין את התוכן ולפרש אותו בכוחות עצמו.
עצרו את תרבות ה-Copy-paste/ מאת איריס ביסטרי וגילית בן שמעון
בשנים האחרונות המחשוב הופך מיום ליום לחלק בחיינו. בבתי ספר שונים ישנן כיתות בהן הלומדים נעזרים במהלך כל תהליך הלמידה שלהם במחשבים ניידים,ובשאר הכיתות ניתנות משימות לא מעטות הכוללות את השימוש בתקשוב על כל אופניו.
לאורך תהליך התבססות המחשוב בבתי הספר עולה הסוגיה, האם המחשוב יוביל בהכרח לעלייה ברמת ההישגים?
חוקרים רבים הגיעו למסקנה, כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים. מתוך מחקרים שנעשו באירופה, אמריקה ומזרח אסיה עולה, כי "השקעה גדולה במחשוב אינה מובילה להצלחה לימודית לפחות לא על-פי מושגי ההצלחה המסורתיים".
פרופ' גבריאל סלומון מאוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל לחינוך, דובק במסקנה, שהבעיה היא באופן בו אנו משתמשים בטכנולוגיה ולא בטכנולוגיה עצמה. לדעתו, בתי-הספר לא התאימו את עצמם לעידן המחשבים והאינטרנט. הוא ממליץ לנקוט בשיטות הוראה חדשות ובתפיסה חינוכית חדשה לגמרי. תפיסה בה הדגש לא יהיה על שינון החומר וכתיבתו המדויקת בבחינה אלא התרכזות במשימות, שדורשות חשיבה ועריכת חקר.
לא אחת כאשר אנו מטילות משימות שונות על התלמידים, חלקן דורשות סיכום מידע בנושא מסויים. התלמידים אינם יושבים ומסכמים מאנציקלופדיות וספרי מחקר אחרים כפי שהיה בעבר אלא נכנסים לאינטרנט, כותבים את הנושא המבוקש, עושים Copy-Paste ומגישים לנו. אנו מוצאות את עצמנו קוראות שוב ושוב את אותו סיכום מויקיפדיה, לעיתים סיכום שבו אף צבועות המילים המקשרות, סיכום ללא שינוי מילים ונוסח.
לדעתנו, יש להימנע מלתת משימות שעיקרן הוא סיכום חומר ולהתרכז במשימות הדורשות מהתלמיד לעיין במספר מקורות, לגבש ולעבד אותם יחד ולהפיק מהם מידע ומסקנות. על המשימות להיות מגוונות ולבדוק יכולות שונות, תוך כדי שימוש במספר תוכנות. עם זאת, אנו חושבות שלא כדאי לזנוח גם את שינון החומר, את הפקת המידע מטקסטים ללא עזרה של מצגות ותוכנות אחרות על מנת שהתלמיד לא יתרגל לקבל את הדברים כפשוטם בצורתם הגרפית במקום לדמיין את התוכן ולפרש אותו בכוחות עצמו.
2 תגובות:
תגובה לסיכום המאמר: עצרו את תרבות ה-Copy-paste/ מאת איריס ביסטרי וגילית בן שמעון
לעניות דעתנו ליבת העניין היא אכן איך משתמשים בטכנולוגיה (פרופ' גבריאל סלומון) שכן שימוש נכון בכלי המחשובי יכול להתמודד בהצלחה עם הרכשת ידע הרבה מעבר להעתק הדבק. מבחינה זו סיכומים הם הבסיס הנמוך ביותר וניתן לפתח בעזרת סימולציות, משחקי מחשב וכלים אחרים יכולות אישיות גבוהות בתחומים שונים. תרגילי חשיבה שונים המובנים בשיעורי מחשב ימחישו מן הצד האחד את הנושא בצורה אינטראקטיבית ברורה יותר (תצוגה תלת מימדית, מתחלפת, זורמת, קופצת ועוד) ומן הצד השני יאפשרו לתלמיד לבצע במסגרת זמן נתון מספר רב יותר של תרגולים וכפועל יוצא מכך הכשרה אינטנסיבית גבוהה יותר. הבאנו דוגמא לשימוש נכון רק בפאן האחד שהוא פיתוח יכולת החשיבה. ניתן לפתח כלים נכונים גם במגוון הנושאים הנלמדים האחרים. וכך כשהאינטראקציה בין התלמיד והמחשב תהיה אינטנסיבית ויום יומית תהליכי החשיבה יתאימו את עצמם וידביקו את הטכנולוגיה המתקדמת.
יעל רז ודפנה רובין
אנו מסכימות כי אופן השימוש בטכנולוגיה הוא חשוב.
אך בימים אלו השימוש בטכנולוגיה הוא הרבה יותר טבעי לילדים מפעם.
לדעתנו החשיבות העיקרית צריכה ליהיות בבנית התכנים כך שיתאימו ללמידה בעזרת הטכנולוגיה.
לדוגמא תכנים שמבוססים כאמור בתגובה הנ"ל על איסוף ממקורות שונים באינטרנט ושלא ניתן למצוא בספר הלימוד.
הוסף רשומת תגובה