הסוגיה
האם טכנולוגיה יכולה לתת את המענה לכמיהה הכמעט-אוניברסלית ליותר אוריינות, בעיקר בתחומי האוריינות החדשים ההולכים ונחשפים עם סגירת הפערים באוריינות המסורתית?
מדינות עולם שלישי שכבר חוללו מהפכה באוריינות והתקרבו אל ממוצע ההתפתחות המערבי מוצאות עצמן מול פער דיגיטלי ומול צרכי אוריינות חדשים, שללא מימושם יישארו שוב הרחק מאחור.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 עוד היו בעולם הרחב יותר אנשים אנאלפביתים משהיו אוריינים. על-פי נתוני האו"ם, עברה האנושות בעשור האחרון את סף רמת האוריינות של 80 אחוז. כלומר, יותר מארבעה מכל חמישה בוגרים (מעל גיל 15) יודעים לפחות לקרוא ולכתוב משפט פשוט בשפת האם שלהם. המשמעויות של מהפכה זאת נראו עד לאחרונה אדירות, אבל בעשור הראשון של המאה ה-21 כבר מתחילים להבין שהריצה המטורפת קדימה היתה לכל היותר עמידה במקום
כשהייתי בכיתה ג', אי שם בתחילת שנות ה-60, השתמשנו כולנו בעפרונות
עכשיו כל זה כבר לא משנה. השליטה במקלדת מחליפה במהירות את הכתיבה התמה כשער הכניסה לעולמות הכתובים. יתכן מאוד שתוך זמן קצר, עם התפתחות הטכנולוגיות של text-to-speech ושל speech-to-text , גם עליונותם הזמנית של המקלדת ושל המסך יישחקו והם ילכו בדרך שבה הולך העט הכדורי. אולי כל כלי הכתיבה ייבלעו על-ידי רמקולים, מיקרופונים ואייקונים על המסך. יתכן ולא נצטרך יותר לשמר את מיומנות הכתיבה. אנו נדבר והמחשב יהפוך את המילים לטקסט.
מכאן הגעתי למסקנה שכדי שלא יבצרו פערים גדולים באוריינות על משרד החינוך לספק לכל התלמידים הנמצאים במערכת החינוך מחשבים אישיים ניידיים אשר שישמשו אותם כספר ומחברת כדי לפתח איצלם מיומנויות קריאה וכתיבה.
באשר לעולם השלישי המגמת העולם המערבי צריכה ליצור הזדמנויות שהטכנולוגיה תיהיה מצויה בידם באופן נגיש.
פורסם ע"י לילך ראובני מקיף ט אשדוד
האם טכנולוגיה יכולה לתת את המענה לכמיהה הכמעט-אוניברסלית ליותר אוריינות, בעיקר בתחומי האוריינות החדשים ההולכים ונחשפים עם סגירת הפערים באוריינות המסורתית?
מדינות עולם שלישי שכבר חוללו מהפכה באוריינות והתקרבו אל ממוצע ההתפתחות המערבי מוצאות עצמן מול פער דיגיטלי ומול צרכי אוריינות חדשים, שללא מימושם יישארו שוב הרחק מאחור.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 עוד היו בעולם הרחב יותר אנשים אנאלפביתים משהיו אוריינים. על-פי נתוני האו"ם, עברה האנושות בעשור האחרון את סף רמת האוריינות של 80 אחוז. כלומר, יותר מארבעה מכל חמישה בוגרים (מעל גיל 15) יודעים לפחות לקרוא ולכתוב משפט פשוט בשפת האם שלהם. המשמעויות של מהפכה זאת נראו עד לאחרונה אדירות, אבל בעשור הראשון של המאה ה-21 כבר מתחילים להבין שהריצה המטורפת קדימה היתה לכל היותר עמידה במקום
כשהייתי בכיתה ג', אי שם בתחילת שנות ה-60, השתמשנו כולנו בעפרונות
עכשיו כל זה כבר לא משנה. השליטה במקלדת מחליפה במהירות את הכתיבה התמה כשער הכניסה לעולמות הכתובים. יתכן מאוד שתוך זמן קצר, עם התפתחות הטכנולוגיות של text-to-speech ושל speech-to-text , גם עליונותם הזמנית של המקלדת ושל המסך יישחקו והם ילכו בדרך שבה הולך העט הכדורי. אולי כל כלי הכתיבה ייבלעו על-ידי רמקולים, מיקרופונים ואייקונים על המסך. יתכן ולא נצטרך יותר לשמר את מיומנות הכתיבה. אנו נדבר והמחשב יהפוך את המילים לטקסט.
מכאן הגעתי למסקנה שכדי שלא יבצרו פערים גדולים באוריינות על משרד החינוך לספק לכל התלמידים הנמצאים במערכת החינוך מחשבים אישיים ניידיים אשר שישמשו אותם כספר ומחברת כדי לפתח איצלם מיומנויות קריאה וכתיבה.
באשר לעולם השלישי המגמת העולם המערבי צריכה ליצור הזדמנויות שהטכנולוגיה תיהיה מצויה בידם באופן נגיש.
פורסם ע"י לילך ראובני מקיף ט אשדוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה