ממאמר זה ומהכרות עם השטח, מערכת החינוך אינה יכולה להתעלם מהשינויים בעולם. לכן, במילניום הנוכחי על בתי הספר להתאים את עצמם למתרחש ולאמץ את הטכנולוגיות המתקדמות כחלק מאמצעי ההוראה.
מחקרים הצביעו על כך שרוב השינויים מתחוללים בסביבתו הקרובה של התלמיד דהיינו בכיתתו ולא במתקנים מרכזיים כגון מעבדות מחשבים שהשימוש בהם מיקרי ומועט. אי לכך יגבר בשנים הקרובות השימוש במחשבים ניידים שיחליפו את כלי הכתיבה, המחברות והספרים. במקומם יהיו מעבדי תמלילים ומאגרי מידע מתוקשבים.
תפקיד המורה בכיתה זו משתנה נוכח העובדה שלתלמידים יש אמצעים נגישים ומהירים להתעדכן במידע העולה לרוב על ידיעות המורה. המורה הופך למנחה ומנהל ידע ולא למרצה סמכותי.
החוקר, בהסתמך על מחקרים רבים, טוען כי השינוי יכול להתרחש רק בכיתות ו' ובחטיבת הביניים בלבד, מאחר ובכיתות הנמוכות יותר עוסקים בהקניית הבסיס ללמידה ובכיתות הגבוהות יותר עוסקים בהכנת התלמיד לחייו כבוגר- דהיינו מבחני הבגרות והכניסה לעולם האקדמיה ולכן שם לא יכול להתרחש שינוי מהותי בלמידה. בחט"ב עדיין ניתן להשפיע על התלמיד והמסירות והנכונות של צוות המורים גבוהה יותר.
המחקר עוסק בנושא הכיתה ההטרוגנית ובקצב הלמידה, הנחת הייסוד היא שבכיתה הטרוגנית רגילה, התלמידים קולטים כולם בו זמנית את המידע המועבר אליהם ע"י המורה. אלם בכיתות הממוחשבות יהיה צורך לתת את הדעת על נושא זה ולאפשר למידה כזו שכל תלמיד יוכל לקלוט את המידע בקצב שלו ולמורה תהיה את היכולת לנהל את זמן הלמידה בצורה טובה יותר.
נושא נוסף בו דן החוקר הוא שיפור כישורי החשיבה של התלמידים ע"י למידה באמצעות פרויקטים. מחקרים רבים הצביעו על כך שלמידה באמצעות פרויקטים יוצרת אצל התלמיד ידע והבנה עמוקים יותר מאשר למידה מספרים.
הבעיה אותה מעלה החוקר היא האילוצים במערכת החינוך: למידה באמצעות מערכות מחשבים דורשות מורים בעלי כישורים רבים ויכולת אינטלקטואלית. אולם בעקבות השכר הנמוך של המורים מורים מוכשרים עוזבים את המערכת ולמורים הקיימים, בתנאים הקיימים אין מוטיבציה לחולל שינוי.
לדעתי למרות השכר הנמוך ואי התגמול למורים שאימצו את התקשוב להוראתם, המהפכה המתוקשבת בבתי הספר תתרחש מאחר שבשלב זה יש כבר צוות שעובד מתוך אמונה בתהליך. בעתיד הקרוב מורה שלא יהיה מתוקשב ימצא עצמו מתמודד מול תלמידים החיים בעולם מתוקשב ולכן לא יוכל לתקשר עימם, לעניין אותם ולהניע אותם ללמידה משמעותית. יווצר פער לטובת התלמיד שעליו המורה לא יוכל לגשר.
2 תגובות:
אריאלה שלום רב,
אינני מסכימה עם טענתו של החוקר כפי שציינת -כי שינוי יכול להתרחש בכיתות ו' ובחטיבת הביניים בלבד, מאחר ובכיתות הנמוכות יותר עוסקים בהקניית הבסיס ללמידה ובכיתות הגבוהות יותר עוסקים בהכנת התלמיד לחייו כבוגר.
הלומדים בכיתות הנמוכות כמו גם בכיתות הגבוהות מסוגלים לרכוש את המיומנויות הנדרשות ולרכוש כישורי חשיבה ואחרים גם תוך כדי עבודה בסביבה לימודית וטכנולוגית מתקדמת המעשירה וגם מאתגרת.
כל עוד המטרה בתיכון, בכיתות הגבוהות, הינה להצליח במבחני הבגרות, כלומר ללמוד על מנת להספיק להקיף כמה שיותר חומר, לא ניתן יהיה לבצע כל שינויים ולכן צודק החוקר שהשינויים יכולים להתחולל רק בכיתות הנמוכות יותר - בחט"ב - שם ניתן להיות גמישים ולאפשר לתלמידים להפוך ללומדים עצמאיים.
אנו מסכימות עם אריאלה שכבר עכשיו, למרות המשכורת הנמוכה, השעות הארוכות והעבודה הסיזיפית לעיתים, יש הרבה מורים טובים שעוסקים בדרך זו מתוך אמונה שזו הדרך הנכונה ולשם העתיד מוביל אותנו. אך הבעיה שעליה יש צורך לתת את הדעת, ולא במילים בלבד, היא לא הטרוגניות הכיתות (כל תלמיד ממילא יתקדם בקצב המתאים לו) אלא גודל הכיתות.. היות ולפחות בשלב זה, התלמידים זקוקים לתיווך, עידוד וחיזוק שקשה עד בלתי אפשרי לתת בכיתות שמונות 40 ילד.
הוסף רשומת תגובה