מלומדים רבים בוחנים את השלכותיה של למידה בסביבות טכנולוגיות עתירות ידע. כמו בכל תחום, קל וחומר בפרויקט כתו"ם, יש חילוקי דעות אך רבים בודאי יביאו את תמיכתם בכך שמטרות החינוך וצרכי הלמידה הם אשר צריכים לתת צידוק לשימוש בטכנולוגיה ולקבוע את כיווני השימוש בה ולא להפך.
השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות מבוססות טקסט, המאפשרות סוגים שונים ורמות שונות של דיאלוג בין המשתתפים, מהווה את אחת מהמהפכות הגדולות בתחום התקשורת מבוססת-המחשב. פן אחד שלה המוכר לנו מתחום ההוראה והלמידה הוא קבוצות-דיון (discussion forums). זוהי צורה חדשה של תקשורת, שבה משולבים אספקטים של דיבור קבוצתי פנים-אל-פנים, יחד עם תקשורת כתובה יחידנית (Curtin, 2001).
השאלה המתבקשת היא מהי התועלת הפדגוגית, או מהו "הערך המוסף הלימודי", העשוי לצמוח משימוש בקבוצות-דיון.
מתוך עיון במאמרו של אהוד רביב, שימוש בקבוצות-דיון לצרכים לימודיים וחינוכיים, עולה כי השימוש בקבוצת הדיון כחלק מסביבת למידה, יוצר תנאים לבניית משמעויות על ידי הלומדים. המורה אינו מקור הידע העיקרי ואף אינו מקנה ידע אלא התלמיד בונה את הידע שלו על ידי שאילת שאלות, איסוף מידע , הפעלת מיומנויות ויצירת קשר בין כל אלה. תפקיד המורה להנחות ולהעצים את ההנעה והיכולת של התלמידים ללמוד ולהתפתח.
הערכת איכות הדיון באה לידי ביטוי בעזרת חמישה מימדים אשר משקלם היחסי יהיה שונה מקבוצת דיון אחת לאחרת (Henri, 1991).
מימד השתתפותי (participative) – מידת ההשתתפות של חברי קבוצת-הדיון בדיון.
מימד חברתי - מידת ההתייחסות של משתתף למשתתפים אחרים, ברמה האישית או הקבוצתית
מימד אינטראקטיבי - כמות וצורת התגובות או ההתייחסות להודעות אחרות.
מימד קוגניטיבי - הבהרה, הסקת מסקנות, שיפוט של רעיונות, יישום שיטות וגישות
מימד מטה-קוגניטיבי - מודעות עצמית, מודעות למצבו של הזולת, מודעות לגישה של הזולת בנוגע למשימה, הערכה מילולית לטיב העבודה של הזולת, בחירה מודעת של אמצעים להתמודדות עם המשימה.
מתוך כך עולה כי כיתת הלימוד מהווה סביבת חקר וחשיפה למידע חדש באמצעות שיח חברתי, המעורר חשיבה בסוגיות מגוונות בזמן אמת. התלמיד מביע רעיונות וניזון מרעיונותיהם של עמיתיו.
סביבת הלימודים בכיתה המסורתית, שבה המורה הוא מקור הידע, דורשת תגובות מיידיות ושוללת מתלמידים את האפשרות לחשוב באופן ממצה דרך סוגיות ורעיונות, ולמעשה מאלצות אותם להפוך לצופים בחבריהם הזריזים יותר. המענה המיידי של המורה לשאלותיהם של תלמידיו, אינו מאפשר בדרך כלל למורים לחוש את האופן שבו התלמידים מבינים את השאלות, וכך נוצר מצב שתלמידים מסוימים תמיד נותרים מאחור.
עדה רמון ומדלן כהן - חטיבת שז"ר כפר סבא
השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות מבוססות טקסט, המאפשרות סוגים שונים ורמות שונות של דיאלוג בין המשתתפים, מהווה את אחת מהמהפכות הגדולות בתחום התקשורת מבוססת-המחשב. פן אחד שלה המוכר לנו מתחום ההוראה והלמידה הוא קבוצות-דיון (discussion forums). זוהי צורה חדשה של תקשורת, שבה משולבים אספקטים של דיבור קבוצתי פנים-אל-פנים, יחד עם תקשורת כתובה יחידנית (Curtin, 2001).
השאלה המתבקשת היא מהי התועלת הפדגוגית, או מהו "הערך המוסף הלימודי", העשוי לצמוח משימוש בקבוצות-דיון.
מתוך עיון במאמרו של אהוד רביב, שימוש בקבוצות-דיון לצרכים לימודיים וחינוכיים, עולה כי השימוש בקבוצת הדיון כחלק מסביבת למידה, יוצר תנאים לבניית משמעויות על ידי הלומדים. המורה אינו מקור הידע העיקרי ואף אינו מקנה ידע אלא התלמיד בונה את הידע שלו על ידי שאילת שאלות, איסוף מידע , הפעלת מיומנויות ויצירת קשר בין כל אלה. תפקיד המורה להנחות ולהעצים את ההנעה והיכולת של התלמידים ללמוד ולהתפתח.
הערכת איכות הדיון באה לידי ביטוי בעזרת חמישה מימדים אשר משקלם היחסי יהיה שונה מקבוצת דיון אחת לאחרת (Henri, 1991).
מימד השתתפותי (participative) – מידת ההשתתפות של חברי קבוצת-הדיון בדיון.
מימד חברתי - מידת ההתייחסות של משתתף למשתתפים אחרים, ברמה האישית או הקבוצתית
מימד אינטראקטיבי - כמות וצורת התגובות או ההתייחסות להודעות אחרות.
מימד קוגניטיבי - הבהרה, הסקת מסקנות, שיפוט של רעיונות, יישום שיטות וגישות
מימד מטה-קוגניטיבי - מודעות עצמית, מודעות למצבו של הזולת, מודעות לגישה של הזולת בנוגע למשימה, הערכה מילולית לטיב העבודה של הזולת, בחירה מודעת של אמצעים להתמודדות עם המשימה.
מתוך כך עולה כי כיתת הלימוד מהווה סביבת חקר וחשיפה למידע חדש באמצעות שיח חברתי, המעורר חשיבה בסוגיות מגוונות בזמן אמת. התלמיד מביע רעיונות וניזון מרעיונותיהם של עמיתיו.
סביבת הלימודים בכיתה המסורתית, שבה המורה הוא מקור הידע, דורשת תגובות מיידיות ושוללת מתלמידים את האפשרות לחשוב באופן ממצה דרך סוגיות ורעיונות, ולמעשה מאלצות אותם להפוך לצופים בחבריהם הזריזים יותר. המענה המיידי של המורה לשאלותיהם של תלמידיו, אינו מאפשר בדרך כלל למורים לחוש את האופן שבו התלמידים מבינים את השאלות, וכך נוצר מצב שתלמידים מסוימים תמיד נותרים מאחור.
עדה רמון ומדלן כהן - חטיבת שז"ר כפר סבא
תגובה 1:
מעניין. מצאה חן בעיניי בעיקר האפשרות הניתנת לתלמידים שאינם מהירי מחשבה/דיבור ומפספסים כך את היכולת להשתתף ולהביע דעדתם במהלך דיון בשיעור רגיל, להביעה באופן מסודר ולאחר מחשבה מעמיקה בקבוצת הדיון. בברכה- נעמי
הוסף רשומת תגובה