יום חמישי, 25 בדצמבר 2008

תגובה למאמרונים

קראתי בעיניין את המאמרון של נעומי בנושא "הוראה מתוקשבת- דרך חיים או עול על החיים?" ואין לי שום ספק בנכונות הדברים מנסיוני האישי. כמורה מוביל בתחום שילוב המחשוב והתקשוב בהוראה, ניראה לי הגיוני לחלוטין, ואפילו נוח יותר, להשתמש בכלים ממוחשבים להוראה. לדוגמא: לפני היציאה לחופשת החנוכה, הטלתי על תלמידי כתה ח' מטלת כתיבת מאמרים בעיתון וירטואלי אותו פתחנו. אינני חייב לעשות זאת, אין כלל האומר כי "יש לתת עבודה לחופש", אולם ההינע הפנימי שלי כמורה ותיק אינו מניח לי לאפשר נתק כה רב של התלמידים מתכנית הלימודים.

למרות שיכולתי לתת דף עבודה (אם כבר אני מתעקש להעיק על הילדים בחופש :)) אולם לא היה באפשרותי לעקוב אחרי תהליך ההכנה וזמן ההשקעה של כל תלמיד במטלה. באמצעים מתוקשבים קל לעקוב אחר תהליכי הלמידה של התלמידים: מתי הם מתחברים למערכת, מתי הם כותבים הערות למאמרי חבריהם לכתה ומתי הם מעלים את תוצריהם. גם התגובה שלי היא מיידית ואינה מוגבלת במימד הזמן: אם אני ער ב 2 לפנות בוקר, יתכן מאוד שאתחבר ואשאיר הערות לתלמידים, להן הם יתייחסו (בתקווה) לאחר ההתחברות הבאה שלהם.
אול כל זה נובע מהעובדה שהתקשוב הוא חלק מהאישיות שלי: הגיוני בעיני להתחבר ב 2 לפנות בוקר בדיוק כמו בכל שעה אחרת ביממה.

למורה המתחיל הדבר אינו ברור כלל וכלל: הוא ימיר את הדפים אותם הוא מחלק לתלמידים לדפי WORD אותם הוא יעלה אל האתר ויצפה כי ישלחו לו את התשובות לשאלות בדואל: זוהי אינה עבודה חינוכית מתוקשבת אלא שימוש בכלי מתוקשב להוראה פשטנית.. וחבל.
מבחינת המורה המתחיל התחברות למערכת מתוקשבת היא מטלה לה הוא צריך לפנות זמן מיוחד ולא חלק מדרך חיים.. הוא גם לא בהכרח מעוניין באינטראקציה עם התלמידים מעבר לשעות ההוראה הפורמליות.. ללא התקשוב קל היה להמנע מאינטראקציה.. התקשוב גורם לביטול מימד הזמן והאינטראקציה יכולה להתקיים בכל שעה..

בנוגע למאמרון של פיטר "קבוצות-דיון לצרכים לימודיים וחינוכיים"
השימוש בקבוצות הדיון אינו חייב "לקשור שימוש זה לפילוסופיה חינוכית כלשהי ..ולהתחשב במאפייניה של סביבת-למידה זו"
קבוצות הדיון הן כשמן: אמצעי תקשורת לאנשים אשר מרחבי במרחק והזמן אינם מאפשרים להם להיפגש לדיון כלשהוא (בעל רמת פוריות ויעילות כזו או אחרת) והמרחב המתוקשב הופך מפגשים כאלה לאפשריים.מורה המשתמש בקבוצת דיון לשם שיעור הכנה לקראת בגרות (הדיון מצומצם למענה על שאלות תלמידים) או לדיון בחדשה מסעירה מתחום הדעת שלו, שווים בעיני בשימוש באמצעי תקשורת חשוב זה.

חבל שפיטר לא העלה דוגמאות אישיות שלו בנושא שכן, התנסות האישית במקרים אלה היא אבי אבות הבנת חשיבות קבוצות הדיון.

חג שמח לכולם
עמוס

תגובה 1:

Ada R אמר/ה...

עמוס שבוע טוב,
אני בהחלט מסכימה עם דעתך לגבי הקשר שנוצר עם התלמידים שאיננו תלוי זמן ומקום.
יחד עם זאת ראוי לציין שהוראה ולמידה בסביבה מתוקשבת יכולה בהחלט להיות אתגר עבור התלמיד ובוודאי עבור המורה.
המורה שוקד ומכין את המשימות ומשתמש בטכנולוגיה המתקדמת, כמובן בהתחשב באוכלוסית כיתתו, וגם בודק אותן אחר-כך על-פי קריטריונים ידועים לשני הצדדים.